» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (25):
אמנות במה - תאטרון , קולנוע , מחול,
מדף הספרים שלי,
מחזות | תיאטרון | קולנוע ,
ספרי עיון,
עולם הבמה (תיאטרון וקולנוע),
מוסיקה , אמנויות הבמה, קולנוע למכירה,
רוצה לקרוא,
עיון,
מדפתרפיה,
ספרים שאני אקח מהסיפרייה ונראה לי חובה לקרוא אותם,
היש צוהלת,
ספרי לימוד,
למכירה עד 20 ש'ח,
הגיל הרך,
ילדים,
ספרים עם עטיפות יפות,
מנוקד,
ילדים,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
אמנות - דרמה, קולנוע ותאטרון,
הערות ביבליוגרפיות חשובות,
א,
חברה ומדינה | תרבות ותקשורת,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...,
עוד ...
|
|
1.
|
|
הספר דרמה ותאטרון פותח באפיון קהל היעד של מחזה ומסיים בהדגמת כמה מעיקריה של אמנות הבימוי.
מוצעת כאן גישות ללימוד המחזה על מרכיביו התיאטרליים וחומר התיעוד של הצגותיו.
לשחקן המפרש את הטקסט הדרמטי בגופו ובקולו יוחד אחד מפרקי הספר. פרק אחר הוא על התיאטרון כמקום ההצגה:
המבנה ומיקומו, יחסי אולם-במה והשפעותיהם על המחזה והבאי.
עיון מקיף מוקדש לנושאים: לבוש, אביזר, מסכה, תפאורה ומוסיקה, כאמצעים באפיונן של הדמויות, המקום, האווירה, והמשמעויות במחזה ובהצגותיו בתיאטרון.
דן אוריין מלמד תיאטרון ומרכז מסלול וחטיבה בתחום זה באוניברסיטת חיפה, אורנים.
ספרו הקודם המסיכה בדרמה ובתאטרון ראה אור ב1983-....
|
|
2.
|
|
תאטרון בחברה מציג דיון מתודולוגי מחקרי מקיף בהיבטים החברתיים של אמנויות הבמה בליווי תיעוד מתוך הצגות, רובן מרפרטואר התאטרון בישראל.
המסלול המוצע - תחילתו, ברקע החברתי והתרבותי של מחזה (קונטקסט, רפרטואר, שדה, התכוונות, אינטרטקסטואליות וז'אנרים); עיקרו במרכיבי הטקסט התיאטרוני (דמויות, סוציו-נרטיב, סוציו-סמיוטיקה וסוציו-לינגוויסטיקה);
וחתימתו בבחינה של דרכי התקבלות של הצגות ולימוד של השפעותיהן.
דן אוריין הוא פרופסור-חבר בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בין ספריו:
The Judaic Nature of Israeli Theatre 2000 ,London and New York, Routledge - Harwood
שח'צת אל-ערבי פי אל-מסרח אל-אסראא'ילי (דמות חערבי בתיאטרון חישראלי), קהיר. אל-מג'לס אל-אעלא ל-ת'קאפה (המועצה העליונה לתרבות).
אל-משרוע אל-קומי ל-תרג'מח (הפרויקט הלאומי לתרגום). 2000;
הבעיה העדתית בתיאטרון הישראלי. תל אביב. האוניברסיטה הפתוחה. 2004.
...
|
|
3.
|
|
כמעט כל מחזה מיועד להיות מוצג בתיאטרון. של מי שקורא מחזה אף מבלי שיש בכוונתו להעלותו על הבמה כדאי שיכיר את עקרונות היסוד של מימושו בתיאטרון. ממחזה להצגה הוא ספר לימוד של מחזות בהקשריהם התיאטרליים. מוצג כאן מסלול לימוד המקביל למסלול של הבמאי המכין מחזה להצגה. נושאים מורחבים במיוחד הם: מקום ההצגה והקהל; מרכיבי המחזה - דיאלוג, עלילה, דמויות, רעיון, הוראות הבמה; מערכות הסימנים התיאטרליים שבטרסט - השיח, הטון, הבעות הפנים, הג`סטות, תנועה על הבמה, איפור ושיער, לבוש, אבזרים, תפאורה, תאורה ומוסיקה; הז`אנר - עלילת הקומדיה, דמויות ואפקטים קומיים, תורות הצחוק, פארסה וסאטירה; תולדות הצגת המחזה בתיאטרון ובקולנוע בפרשנויות המעשירות את הבנתו. כמו כן מוצעים גם תרגילים ושאלות הבאים להרחיב את הלימוד ולרמוז לדרכים בביצוע הבימתי. הספר מיועד ללומדים את נושא התיאטרון בבתי הספר התיכוניים, בסמינרים, במכללות למורים ובמסלולים להכשרת מורים באוניברסיטאות. לתלמידי ספרות מוצעים כאן שיטה וכיוונים בקריאת מחזות שבתכנית הלימודים של בית הספר התיכון ושל החוגים לספרות במכללות ובאוניברסיטאות. דן אוריין מלמד את נושא התיאטרון בבית הספר התיכון, בסמינר למורים ובאוניברסיטה למעלה מעשרים שנה ומרכז סדנה לתכניות לימודים בתיאטרון במכון לשיפור דרכי הוראה ב``אורנים``. ספר זה הוא סיכום ניסיונו וניסיון מורים שהיו תלמידיו בתחום זה. ספריו הקודמים הם המסיכה בדרמה ובתיאטרון (1983) ודרמה ותיאטרון (1988)....
|
|
4.
|
|
שאלת יהדותו של התיאטרון הישראלי שייכת ללבטי הזהות שמאפיינים את התרבות הישראלית. התיאטרון משמש במה לדיון הציבורי על זהותה היהודית של מדינת ישראל. פרקי הספר ערוכים על פי סדר תימטי והיסטורי. הוא נפתח בתיאור השסע בין חילוניים לדתיים, המחריף לקראת סוף המאה הנוכחית. הפרק השני מתאר את לבטי הקבוצה החילונית ביחס ליהדותה, שהתרבו מאד אחרי מלחמת ששת הימים. נושא זה מיוצג כאן בהצגה איש חסיד היה משנת 1968. הפרק השלישי מתמקד בהצגה מעשה ברוריא, של קבוצת התיאטרון הירושלמי, תיאטרון נשים המחפש את זיקתו ליהדות תוך ביקורת על מעמד האישה ביהדות. הפרק הרביעי מתאר תופעה תרבותית חדשה: נשים דתיות-ציוניות המשתמשות בתיאטרון ככלי דידקטי לחיזוק קבוצתן, פנימה, ולביטוי עמדותיה, כלפי חוץ. הפרק האחרון חוזר אל העימות בין חילוניים לדתיים כקרב ב``מרחב הציבורי``. כאן נלמדת תופעת החזרה בתשובה, שמלווה באימוץ של אסטרטגיות תיאטרוניות על ידי מחזירים בתשובה ובתגובות חריפות של התיאטרון החילוני, המבטאות את הפחד שמעוררת החזרה בתשובה אצל הציבור החילוני.דן אוריין הוא פרופסור חבר בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ומלמד במכללת אורנים. בין ספריו:דרמה ותיאטרון (אור עם, 1988); דמות הערבי בתיאטרון הישראלי (אור עם, 1996) (הופיע גם באנגלית: Gordon and Breach, 1997); בעריכה משותפת עם פרופ` אפרים קארש: In Search of Identity: Jewish Aspects in Israeli Culture Frank Cass, 1998)...
|
|
5.
|
|
היסטוריה של המסיכה.
"הפנים האנושיות משקפות את נפש האדם ואת הקשר המיסתורי שעשוי לקשור יצור אנושי עם העולם העל-טבעי.
מילדותו המוקדמת רוצה האדם לגלם תפקידים, להיות מישהו אחר-פירושו, לשנות פנים, לאמץ לעצמו את פניו של מישהו אחר.
המסיכה מעניקה לנו הבעה מסוימת במקסימום של אינטנסיביות ויחד עם זאת יוצרת רושם של היעדרות.
המסיכה מבטאת בו בזמן את מירב החיים ואת מירב המוות.
היא לוקחת מהנראה והבלתי-נראה, מהגלוי ומן האבסולוטי."
ז'אן לואי בארו. ...
|
|
7.
|
|
"אז אם לא אלוף העולם בהתעמלות,
מה עוד רצית להיות?"
"מאלף אריות בקרקס", אמר אבא.
"מאלף אריות?" אמר תום, ונדמה היה לו שהוא כבר
"שומע שאגות של אריה לא מאולף מתחת למיטה.
"מאלף אריות זה מקצוע טוב", אמר תום
והוסיף מיד: "אם היו יודעים בכיתה
שלי שאבא שלי מאלף אריות,
אף אחד לא היה מעז להציק לי".
רגע לפני שתום נרדם הוא רוצה לדעת אם אבא שלו –
כשהיה ילד – ידע מה יעשה כשיגדל.
מסתבר שאבא שלו ידע... וגם רצה לעשות המון דברים.
דן אורין נשוי לשרון ואב לשלושה בנים: תום, נדב, ורועי.
את הסיפורים שסיפר לילדיו כתב רק למגירה. והנה חמק אחד מהם
אל חיקה של פפי מרזל, והיא העניקה להם גם צבע ודמות.
מי שמכיר את דן יודע, שאפילו היום, כשהוא קצת מבוגר,
הוא טרם החליט מה ירצה להיות כשיגדל. סבתא שלו, דבורה, רצתה
שיהיה רב גדול, אבל זה, כנראה כבר לא יקרה.
כיום משרת דן בשגרירות ישראל בדנמרק. קודם לכן כיהן כנספח תרבות במוסקבה וכראש מדור ספרות באגף קשרי תרבות ומדע במשרד החוץ....
|
|
9.
|
|
``הקמצן`` הוצג מאז מולייר ועד ימינו כקומדיה, פארסה, מלודרמה ואפילו דרמה בעלת אופי טראגי. הרפגון היה לפיכך מי שעורר צחוק, חמלה, סלידה ואפילו השתתפות בצער. ומה היו כוונות המחזאי? אלה היו קומיות. בכך אין ספק. אלא שתיאטרון מפרש יצירה ודמויות על פי תפישות של המבצעים ושל הקהל שבפניהם המחזה מוצג. בספר זה ימצא התלמיד דיון במקורות המחזה, במרכיביו - עלילה, דמויות, דיאלוג ורעיון, במערכות הסימנים התיאטרליים שבטקסט, ב``הקמצן`` כקומדיה ובגירסאות ההצגה השונות שלו בתאטרון ובקולנוע בצרפת ובישראל....
|
|
15.
|
|
ספרו החדש של דן אוריין, תולדות התיאטרון בישראל, הוא מחקר מקיף של מבחר הצגות שהביאו לבמה ולצופים חידושים חברתיים ואמנותיים ב-120 שנות תיאטרון. לדיון בהצגות מצורפים כתעודות קטעי מחזות, תמונות ואיורים, ראיונות, חלקי מאמרים וביקורות.
דן אוריין, מחברם של ספרים על תיאטרון וטלוויזיה, הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב; מרצה בחוג ללימודי תיאטרון באקדמית גליל מערבי. תחומי מחקרו העיקריים הם סוציולוגיה של התיאטרון, תיאטרון ישראלי, דרמה טלוויזיונית ותיאטרון חינוכי....
|
|
