“כשהייתי ילד, ובערבי חורף קרים לא התרוצצנו בחוף כמו שלומפרים, לימד אותי אבי ז״ל לשחק שחמט. עד כמה שאני זוכר, מעולם לא גברתי עליו במשחק יחיד, ותמיד השתהתי מסיגנון המשחק שלו: איטי, מחושב, זהיר, ללא הרפתקנות, ללא מכות מהירות. תמיד בסגנון איטי וכובש, כמו מכבש 10 טון. לאט, רומסני, תמיד משחק שנגמר במט לאחר שדחק אותי לפינה ולא נשארו בפני אלטרנטיבות אחרות. אבא ידע לשחק, וניתן לכנות את סיגנונו סגנון ה”

“כשהייתי ילד, ובערבי חורף קרים לא התרוצצנו בחוף כמו שלומפרים, לימד אותי אבי ז״ל לשחק שחמט. עד כמה שאני זוכר, מעולם לא גברתי עליו במשחק יחיד, ותמיד השתהתי מסיגנון המשחק שלו: איטי, מחושב, זהיר, ללא הרפתקנות, ללא מכות מהירות. תמיד בסגנון איטי וכובש, כמו מכבש 10 טון. לאט, רומסני, תמיד משחק שנגמר במט לאחר שדחק אותי לפינה ולא נשארו בפני אלטרנטיבות אחרות. אבא ידע לשחק, וניתן לכנות את סיגנונו סגנון ה”