יצירת מד"ב מצויינת מבית מדרשו של <mark>ג'ון וארלי</mark>. מודה שמעולם לא נתקלתי בוארלי עד לפני שנה בערך אבל מאז הספקתי לקרוא את רוב מה שתורגם לעברית.

קו החרום הוא ספר מפתיע, מבחוץ הוא נראה כמו רומן רומנטי בהוצאת ספרים עלומה (ספרי ארז, 1979) ובהדפסה זולה במיוחד עם דפים שכבר הצהיבו על גבול ההתפוררות אבל כשמתחילים לקרוא אותו קשה להפסיק, הפתעה רודפת הפתעה, שום דבר לא צפוי ואין גבול למה שיכול להתרחש בדף הבא...כר

אי שם בעתיד הלא רחוק גזע מסתורי של פולשים מאלץ את תושבי כדור הארץ להגר לירח, שם הם חיים בחברה שמנוהלת ע"י מחשב מרכזי שהופך את רוב תפקידי בני האדם למיותרים. גיבור הספר (שבמיטב מסורת המיניות הפתוחה של <mark>וארלי</mark> הופך בשלב מסויים לגיבורת הספר) הוא עיתונאי שמגלה שחייו איבדו את משמעותם והוא מפתח נטיות אובדניות שמשתלטות על חייו. אינטראקציה לא צפויה עם המחשב המרכזי שולחת אותו לנסות ולגלות מה מתרחש מתחת לחיים

זה ספר בדיוני המשלב סיפור הרפתקאות עם הגיגים פילוסופיים ורקע סוציולוגי מרתק. גאיה היא ישות - היא עולם - והיא אלוהים. היא חיה כבר שלושת אלפים מיליוני שנה, והיא זקנה. היא לא תחיה חיי נצח והיא יודעת מתי חייה יסתיימו. כזקנה מופלגת מה שנשאר לה זה מעט שעשועים: היא בוראת מינים חדשים, והיא שולחת בני אדם המבקשים ממנה עזרה - בבעיות רפואיות שאף אחד לא הצליח לפתור - למסעות מסוכנים שאם יצליחו להישאר בחיים היא

מכירים את זה שסוף ספר טוב הוא כמו מוות קטן? שכבר לקראת האמצע חשים בפרפורי גסיסה מעציבים? אז זהו, שהספר המדהים הזה הוא בעצם אסופה של סיפורי מד״ב מהטובים שקראתי מעודי, ובכל תת-סיפור כזה היתה התאהבות, צער לקראת פרידה ומוות קטן...
פשוט ספר חובה לאוהבי הז׳אנר!!!