אסף שור

אסף שור

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (50):
רשימת קניות, ספרים שקראתי ואהבתי, הרשימה שלי, ספרים שקראתי, ספרים שצריך לקרוא, עכשווי, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, 2021 פואנטה℗, עברי קרא עברית, ספרות מקור, רוצה לקרוא, כשלסבתא יהיו מדפים, מועמד, 2022 פואנטה℗, תומחר , הרשימה החמה, זלי תקרא בהמשך, דצמבר 2009, ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו), עוד ...
1.
זה כל הסיפור, ושוב ושוב חוזרים אליו: אדם נולד. תינוק לגמרי וחסר אונים. אחר כך ילד. והסיפורים עליו אינם רבים, רק כמה שמרשה הזיכרון, אבל הם מתוקים מאוד. וגם אם יש בהם כאלה שעיקרם באכזבה או התפכחות, אפילו את הסיפורים האלה אנחנו מביאים כדי לומר בהם דבר מה על תום, על גילויים, על התחלות. כי ככה זה: אדם בא לעולם ושום דבר כבר אי אפשר לחסוך לו. הכול הוא בעצמו חייב עדיין לגלות. ארבעה בני משפחה אחת וגור חתולים שקם לתחייה ונהפך לנביא גס רוח - אלה גיבורי הרומן הרביעי של אסף שור, המשרטט בלשון פיוטית ופרועה תא משפחתי הולך ומתפרק: אב ואם באמצע חייהם שמתרחקים זה מזה ומשני ילדיהם המתבגרים, המסתגרים איש-איש בחדרו ובעולמו המוזר. אך מתוך הבדידות האופפת את הדמויות, בין מלים זהירות להליכה על בהונות, מצטיירת ועולה תשוקת אינטימיות גדולה, שהיא עיקר כוחו של הרומן. כה אמר וינסנט, החתול הטיפש הוא בעת ובעונה אחת פרודיה חריפה ומלאת עוצמה על הדרמה המשפחתית ויצירה מפתיעה בעדינותה, תהייה מצחיקה ונוגעת ללב על הדבר ההופך אוסף של חללי מגורים לבית ואסופה של בדידויות למשפחה. "יכולת סיפור ייחודית ומרתקת, עד לעמוד האחרון" ("הארץ, ספרים") "אחד הסופרים הצעירים המוכשרים ביותר שיש לנו" (" ידיעות אחרונות") "אי אפשר שלא להתאהב בכתיבתו הרעננה והמקורית" ("מקור ראשון")...

2.
הוא ישכב על גבו במיטתם, שהיא המיטה שלהם, והיא תיטול את העט העבה שינוח על השולחן הסמוך למיטה, והיא תגיד לו, תתהפך. ואז ישכב על בטנו במיטתם, במיטה שלהם, והיא תכתוב על גבו, בעט העבה, שייך לאריאלה. מוטי זה הינו אישי ואינו ניתן להעברה. מוטי זה יצא את מפעלנו כשהוא טרי וטוב. צד זה למעלה. פרטי. אין להשתמש לאחר תאריך התפוגה. אינו מכיל חומרים משמרים. מוטי, כי זה המוטי שלי. שלי שלי שלי. כמו בסרט ההוא זה יהיה, איך קוראים לו נו. והוא יגיד לה, זה מדגדג, מה את כותבת שם? והיא תקריא לו. באיזו יד היא כותבת, ימין או שמאל? נגיד ימין. היא תקריא לו והוא יוסיף, אנו מודים לך על שבחרת להשתמש במוטי. מוטי, שלך ובשבילך. זהירות, שביר. אלוהים אדירים! יוכל ללמוד לעשות דברים עם הידיים! יכין לה מחרוזות, צמידים, שרשראות, הכול הוא יכין לה. ינגר. יכין לה קלמר אם תצטרך כזה. יתפור לה תיק לסטטוסקופ. תיק עם דברים שמשתמשים בהם לסימון שבילים, לשרטוט מפות, לווטרינריה, להאצת חלקיקים, לעבודה סוציאלית, לפילוסופיה של המדע, לתיקון מכשירים חשמליים. יתפור לה שמלה, חולצה, מכנסיים מתרחבים, תיק אוכל להפסקה בבית הספר (אם תהיה מורה, הכוונה)....

3.
''אבל אני, אני סיימתי. עכשיו ממש סיימתי. הנה, אני מסתלק מהסיפור הזה. אני רוחץ את ידי ממנו. אני רוחץ את ידי אף שאי-אפשר. אף שאסור. הרי שהכול כאן נעשה בכוונה. אולי לא בחוכמה, נכון, אבל בהחלט בכוונה''. ארבע דמויות נפגשות במשרד אחד. איתמר, הבוס הכריזמטי שכולם רוצים לרצות; אביגדור מנהל החשבונות המפוטר שחולם להיות סופר, נעמה ששבה לבית הוריה וסיגל - שאוהבת את בנה ואביה ומסדרת לעצמה את חייה ואהבותיה שוב ושוב. אסף שור הוא זוכה פרס ברנשטיין (2007) על רומן הביכורים שלו עמרם וזוכה פרס ראש הממשלה לספרות (2008) על ספרו מוטי....

4.
ברומן אחר יכלו עמרם ואביחי להיות חברים. ברומן הזה הם מכסים את פניהם ויוצאים אל הלילה. עמרם שבוי באהבתו לתקוה, בתו היחידה, המתאהבת בצעיר בן גילה. אביחי אוהב עד שיגעון את אלה, אשתו, שעומדת להרות מזרעו של גבר אחר. שניהם דרוכים כל כך לאהבותיהם, עד שאין להם ברירה אלא להיווכח בזרותן; לדעת שהיקר מכל פונה למקום אחר. אהבה, שנאה וזעם, אלימות ורוך: לא ניגודים, כי אם מעגלים פתוחים. שדות כהים ששני גברים בפנים מכוסים נלכדו בהם, ובגבם שתי נשים, כמה דמויות מוצללות ואי-אלו חתולי רחוב וכלבי בית, מדרכות ריקות וחצרות נטושות, מוט ברזל שהתלכלך בנתזים של דם ורסיסים של עצם, מתנות של אהבה. אסף שור נולד ב- 1976. הוא ואשתו מתגוררים בירושלים עם כלביהם. "עמרם" הוא ספרו הראשון....

5.
אני הולך למות, חשב אלכס. וזה אסון שאיש מלבדי אינו יודע לשער את היקפו. אלכס סובל ממחלה סופנית, ומחליט לסיים את חייו. המוות המתקרב מבדיל אותו בידיעה שקטה מסובביו, החיים כאילו אינם יודעים שיום אחד ימותו. המוות מצווה בדידות ושתיקה, אבל החיים אינם מכבדים את הצו הזה: אהוביו של אלכס משיקים לימיו האחרונים בתערובת של כאב ומבוכה, ודרכו אל המטוס לשווייץ מתפתלת בשביליהם של חיים שיימשכו אחריו. אוהביו אינם יכולים להפר את בדידותו, אבל הם נוגעים בגבולותיה ומשהו בעולמם נרעד. סיפורי חייו נשזרים בחיי אחרים: חברים, אהובות, עוברי אורח ובעלי חיים מזדמנים אחרים. בינתיים סובבים הלוויינים בשמיים. על הקרקע שוקדים פיזיקאים על ניסוי שאפתני, שתוצאותיו יטרפו את כל הסיפורים. ובתווך נקווים החיים טיפה אחר טיפה. כך, בין המלמול הרוחש בירכתי התודעה לבין תנועת הכוכבים במסילתם, מגולל אסף שור סיפור מלא יופי ושמחה שקטה....

6.
"ומסביב לבית כבו כל האורות. אולי הלכו כל השכנים לישון כאיש אחד, אולי הסתיימה תוכנית יפה בטלוויזיה אשר כולם צפו בה בעת ובעונה אחת, איש-איש בביתו. על כל פנים, כל האורות כבו כמו באחת, כבו כך בבניין כולו וגם בבניינים סביב-סביב, כל השכונה כבתה, העיר כולה, הארץ, היבשת. ורק הבית שלהם נשאר כך לבדו, מואר, כמו אי קטן בים העולם השחור." עומר מגיע לבניין שבו התגורר כילד ויוצא לחפש אחר המפתח לדירה שבה גדל, וכעת מתבצר בה פולש. כל דלת שהוא נוקש עליה פותחת שער שבור לילדותו. בית הדירות מתגלה כתופת רוחשת. יחד אתו אנו עוברים כסהרוריים בין מדור למדור, בין סודות ישנים ומי שמסרב לישון. למה דג ציפור ככה נבנה כזירת אסון המוצגת בנימוס מופלג ובמעמקיה רוחשים יסודות אפלה. לקוראים מזומן מסע מענג ומכאיב באזורי הצל של היומיומי: פסיעה נרעדת על השוליים הרכים של מה שאין להיזכר בו, ובטעות נואשת אנחנו מבקשים לגדור בשם ילדוּת. זהו ספרו החמישי של אסף שור, מן הסופרים הבולטים בדור החדש של הסופרים בארץ. כתיבתו הייחודית, המבריקה ושוברת המוסכמות מתבוננת באופן חד ועמוק בעולם ובמעשה הספרותי גם יחד. ספרו הקודם, "כה אמר וינסנט, החתול הטיפש", יצא גם הוא בהוצאת כתר וזכה לשבחי הביקורת...

7.
זה לא היה עולם שרע לחיות בו. עובדה: גם אחרי החורבן, החיים עדיין התעקשו במלוא היופי. בתום אירוע שהביא אותה אל סף כלָיה, ישראל זרועה הרס. הרעב והסכנה טרם חלפו, אבל יש מי שעדיין מלקטים רגעים של חדווה וחסד בין מכּולות עזובות וסניפי דואר נטושים. ברחובות יש להקות של כלבים וילדים, והם משחקים הרבה. דוב גדול מהדס על קו החול והאספלט. גם חתולים יש. יחסים חדשים ועדינים נרקמים בזהירות, כמו מתוך מרחק, בין השורדים המתגוררים בינות להריסות. הדוב הוא סיפור על החיים שאחרֵי. בשפה חיה וגמישה, אסף שוּר עובר בו מדמות לדמות ומהתרחשות להתרחשות ובורא עולם מוחשי של אימה וחמלה, של אכזריות ואחווה. זהו ספרו השביעי של אסף שוּר. קדמו לו עמרם, מוטי וסיגל (הוצאת בבל), כה אמר וינסנט, החתול הטיפש, למה דג ציפור וארזת לבד (הוצאת כתר)....

8.
ארוחת ערב ברביעייה מובילה לעיוורון זמני. פגישת אהבים במלון אינה עולה יפה. רוכב קטנוע שנחלץ מתאונה מגיע לבית דודתו ומוצא שם דבר מפליא. על פני הקרקע עוצרת תנועת הרכבות – ובחלל שמתחת לקרקע ניכרים עדיין סימני החפירה העתיקה בסלע. בלשון מדודה ומדויקת, בכתיבה אינטימית ובהומור דק, אסף שור מצייר את דמותה של חברה המגששת באפלה. שלל הסיפורים, הדמויות והבלחי הזיכרון הנשזרים לאורך המסילה כמו מתכנסים אל אירוע המאיים להתרחש, ואולי כבר אירע וטרם התגלה במלוא משמעותו. בתנועתם המשותפת, הם חוברים ליצירת ספרות שאין כמותה. זהו ספרו השמיני של אסף שור. קדמו לו עמרם, מוטי וסיגל (בבל), כה אמר וינסנט, החתול הטיפש, למה דג ציפור וארזת לבד (כתר) והדוב (הקיבוץ המאוחד)....


פסיפס אנושי מרתק מרכיב את הספר. אסף שור יודע לכתוב על רגשות אנושיים ולהציג אותם בצורה ברורה וחדה. מספר אפיזודות שלכאורה אין להם קשר מרכיבו... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
שנים לקח לחוקק חוק סימון על עטיפות מוצרי מאכל ולהזהיר צרכנים מפני עודף סוכר, עודף נתרן ועודף שומן רווי (רווי במה?). למה האזהרה הזו צריכה להי... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
מבעד לדפים בורא אסף שור עולם שלאחר חורבן גדול. לאחר אירוע שלא ברור מהו ישראל על סף כליה. הרחובות מלאים הרס ואנשים שבורים בגוף וברוח מחפשים ... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
**** אלכס חולה במחלה סופנית. הוא הולך למות. טס, למען הדיוק. לשווייץ. קרובי משפחה רחוקים מסיעים אותו לשדה התעופה, ושם, במין הכלאה של מועקה,... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
"הסיפור הוא המוות של הסיפור... משום שבהתקדמות שלו הוא נאכל. כל מה שקורה קורה וזהו. אלף סיפורים היה יכול הסיפור הזה להיות...אלא שכל פעולה היא... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ