“את השירים המיוחדים של יוסף עוזר טעמתי לראשונה באסופה "שירה חדשה" שיצאה לאור ככרך בכתב העת אפריון (סתיו חורף 1996 - 1997). מה שסקרן אותי במיוחד היה שיר שיצר עוזר מליקוט שורות באגרות החזון איש, ר' אברהם ישעיה קרליץ שאפשר לראותו כדמות התורנית המרכזית בציבור החרדי המכונה הציבור הליטאי. איזו העזה, חשבתי אז, יש מצדו של חוזר בתשובה המזוהה כחרדי, בלקיחת השורות הללו והפיכתן לשיר יפיפה המסתיים במילים "כי יד”

“שם ומלכות - יוסף עוזר העטיפה לספר – נתרמה באדיבותו שֶׁל האומן פנחס כהן גן שם העבודה: אלף שנים של כאב וחסד. טכניקה: שמן, אקריליק בד, עץ שנה: 1989 מידות: 80/60 ס"מ מהדורה דיגיטלית במקורו 'שם ומלכות' יצא לאור ב 1990 בהוצאת עקד קדם לו – סילן טהור, בספרית פועלים 1981 [פרס הקרן על שם רון אדלר] מבחר קישורים:”

“שער ראשון גוף אל גוף נגף שׁוֹנִים לְעָלֶה יָבֵשׁ חָלַף הָרֵיחַ כְּבָר מְעַט וְגַּם צוּרָתוֹ תְכוּלָה בַּיְּקוּם הָאֵין סוֹפִי וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת הֱיוֹתְךָ . שׁוֹנִים מִמְּךָ - לְאֶבֶן אֵין סָפֵק. לִפְרֹחַ אֵין בְּמַעֲשֵׂיהֶם גַּם לֹא לְחַיַּת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַכִּיר וְהִנֵּה הַבֹּקֶר עוֹלֶה לְאַט וְהַמַּיִם טְעִימִים בַּפֶּה וַעֲדַיִן כֹּה מָרִיר הָרֶוַח הַצַּר שֶׁבֵּין ה”

“את השירים המיוחדים של יוסף עוזר טעמתי לראשונה באסופה "שירה חדשה" שיצאה לאור ככרך בכתב העת אפריון (סתיו חורף 1996 - 1997). מה שסקרן אותי במיוחד היה שיר שיצר עוזר מליקוט שורות באגרות החזון איש, ר' אברהם ישעיה קרליץ שאפשר לראותו כדמות התורנית המרכזית בציבור החרדי המכונה הציבור הליטאי. איזו העזה, חשבתי אז, יש מצדו של חוזר בתשובה המזוהה כחרדי, בלקיחת השורות הללו והפיכתן לשיר יפיפה המסתיים במילים "כי יד”

“שם ומלכות - יוסף עוזר העטיפה לספר – נתרמה באדיבותו שֶׁל האומן פנחס כהן גן שם העבודה: אלף שנים של כאב וחסד. טכניקה: שמן, אקריליק בד, עץ שנה: 1989 מידות: 80/60 ס"מ מהדורה דיגיטלית במקורו 'שם ומלכות' יצא לאור ב 1990 בהוצאת עקד קדם לו – סילן טהור, בספרית פועלים 1981 [פרס הקרן על שם רון אדלר] מבחר קישורים:”

“שער ראשון גוף אל גוף נגף שׁוֹנִים לְעָלֶה יָבֵשׁ חָלַף הָרֵיחַ כְּבָר מְעַט וְגַּם צוּרָתוֹ תְכוּלָה בַּיְּקוּם הָאֵין סוֹפִי וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת הֱיוֹתְךָ . שׁוֹנִים מִמְּךָ - לְאֶבֶן אֵין סָפֵק. לִפְרֹחַ אֵין בְּמַעֲשֵׂיהֶם גַּם לֹא לְחַיַּת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַכִּיר וְהִנֵּה הַבֹּקֶר עוֹלֶה לְאַט וְהַמַּיִם טְעִימִים בַּפֶּה וַעֲדַיִן כֹּה מָרִיר הָרֶוַח הַצַּר שֶׁבֵּין ה”