לכל אחד יש פנטזיה משלו על הגיהינום.
קצת לפני 1984 שהייתה, למי שהיה שם וזוכר, המקבילה הגרגוריאנית לתשמ"ד, הייתי צעירה מספיק בשביל לדמיין לבה רותחת, פטריות גרעיניות ומוות בטרם עת. הגיהינום שלי היה גן עדן לפעלולני אש וגופרית. לכן כשקראתי, קצת מאוחר יותר, את 1984 של אורוול קצת התאכזבתי מהאפרוריות של משטרת המחשבות.
כובדה של הטרגדיה נחת עלי באיחור קל. אין גיהינום אפל יותר מהאפרוריות והאכזריות של משטרת

פעם מזמן.. לפני הרבה הרבה שנים על המדף השלישי משמאל עמד ספר חביב בשם "בורא העולמות".
ובו סופר על רוברט וולף מורה לשפות קלסיות בדימוס הפותח דלת של ארון (אופס..) בבית חדש בשכונה חדשה, במהלך חיפוש דירה חדשה לקניה, ומוצא בו עולם אחר. שמיים ירוקים מבהיקים שמש חמה וים במרחק..
מזועזע לחלוטין הוא טורק את הדלת ונמלט..
הוא חושש שזו הזיה אך בלילה ההוא מתגנב שוב אל הבית הריק כדי לבדוק שמא בכל זאת המקום קיי

דמיינו עולם שבו קמים לתחייה כל בני האדם שאי פעם חיו. לא חסר להם דבר - אוכל, שתייה, סמים, סיגריות, אלכוהול וכיוצ"ב. וגם אם הם מתים שוב, הם ממשיכים לקום לתחייה. הנפש לעולם לא מתה. כולם חיים עם כולם. נוצרים עם יהודים עם מוסלמים. בבלים מהמאה ה-20 לפנה"ס עם צרפתים מהמאה ה-20 וכן הלאה. גם העולם שבו הם קמים לתחייה נוח מאד למחייה.
לכאורה, עולם מושלם? נכון?
אז זהו. שלא.
ספר מרתק שלא ניתן להפסיק לחשוב על

סידרת המדרגות. היא אולי הסדרה החשובה ביותר שכתב <mark>פארמר</mark>.
שלישית הספרים תחזיק אתכם חזק, מרותקיםת כאשר אתם מתענגים על כל רגע. השאלות הפילוספיות ש<mark>פארמר</mark> מעלה שנוגעות לאתיקה ומוסר שנובעות מכח אלוהי ביידי בני אדם מעטים ממשפחה אחת אשר אלפי השנים שחיו הביאו אותם מאהבה לשנאה ויחסם אל בני האדם "הפשוטים" יחס של אלים אנוכיים אל מול מאמינהם. גיבורנו עבר חוויה אשר שינתה אותו. בשל סיטואציה מצא עצמו ללא זכרונו חיי

ספר ההמשך של "לך אל גופותיך הפזורים" המצויין - והפעם אנו פוגשים את מארק טוויין המסתובב לו בעולם הנהר, המקום המסתורי אליו מגיעים כל בני האדם מכל תקופות ההיסטוריה לאחר מותם. לאדון טוויין יש חזון ובו הוא מפליג למקורות הנהר בספינת קיטור ומגלה מי הם שליטי העולם ויוצריו ומה לעזאזל הם רוצים אך מתברר שלבנות ספינה ממונעת בעולם שמכיל בעיקר עצים זאת לא בעיה פשוטה. כדי לממש את חזונו הוא חובר לכמה דמויות מפוקפ

שלושה ספרים השפיעו עלי עמוקות בשנות ה 70 של המאה הקודמת
1.סולריס של לם
2.קץ כלזמן של אסימוב
3.לך אל גופיך הפזורים של פרמר
כל אחד מהם הוא יצירת מופת שופעת רעיונות פילוסופיים.