"רוח קדים" הוא מסמך היסטורי-אוטוביוגרפי מרתק וראשוני מסוגו על אודות העליה הלא-לגאלית מן המזרח. הספר מביא תיאורים דרמטיים של פעילות מחתרתית ומיבצעי הצלה נועזים מנקודת תצפית אישית של המחבר, בצד ניתוח היסטורי ומדיני של המאורעות על רקע התקופה. לראשונה נחשפים מסמכים של "המוסד לעליה ב'", משרד החוץ הישראלי ומשרד החוץ הבריטי מן השנים 1946-1951, תקופה שבה פעל המחבר במחתרת בעיראק, בסוריה, בלבנון, באיראן ובמצרים. המחבר, שלמה הלל, הוא דמות ציבורית ידועה זה שנים רבות, אולם הספר עוסק בעיקרו בתקופה מוקדמת בחייו, מוכרת פחות, שבה פעל כשליח "המוסד לעליה ב'". בגיל 23, והוא איש קיבוץ, יצא הלל לשליחות מחתרתית לעיראק - ארץ שבה נולד וחי את עשר שנותיו הראשונות. בזהות שאולה פעל שם כשנה ועסק בארגון התנועה החלוצית-המחתרתית, ובהפעלת הקילוח הדק של העליה הלא-לגאלית. זמן מה לאחר מכן, בקיץ 1947, נקרא לעמוד בראש הפעולה הנועזת, שכונתה בשם "מיבצע מייקלברג", של הבאת המטוס הראשון בתולדות עליה ב'. בעת שהבריטים הפעילו צי אדיר וחיל אויר למנוע כניסתם של יהודים בארץ. בפרוץ מלחמת השחרור נשמו דרכי המדבר ששימשו את המעפילים ממזרח. אז גם הלך וגבר החשש לגורלם של היהודים בארצות ערב, ובמיוחד בעיראק, וממילא החריף הצורך בחילוצם. הלל הגה את רעיון הפריצה מזרחה, מעיראק לאיראן, בתקווה כי משם אפשר יהיה להעלותם ארצה. הוא יצא לטהראן בדרכון מזוייף על שם מוריס פרז, ובמשך למעלה משנה ריכז את פעולת ההצלה. שילוב מוצלח של נסיבות, דבקות במטרה ותושיה איפשר לו להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל מעבר לכל הציפיות של שולחיו ב"מוסד לעליה ב'", יהודים שוחרי חרות הסתכנו בגניבת הגבול העיראקי-האיראני. ובנדודים בדרכים-ללא דרך ובזרם הולך ומתעצם. שלטונות עיראק נכשלו בנסיונותיהם לבלום את זרם הבריחה, ובסופו של דבר נאלצו להתיר יציאתם של יהודים באורח לגאלי, ובלבד שיוותרו על אזרחותם. שלמה הלל, הפעם בזהות מושאלת חדשה של ריצ'ארד ארמסטרונג, אחד ממנהליה של חברת תעופה אמריקנית "ניר-איסט איר טרנספורט", שב לבגדד ב- 1950 לנהל משא ומתן עם שלטונות עיראק וראש ממשלתה תופיק אל-סווידי, להכנת מבצע "עזרא ונחמיה", שנועד להוציא את היהודים מעיראק, ולאחר מכן הוכתר על-ידי ה"ניו-יורק טיימס" בתואר "הרכבת האוירית הגדולה ביותר בהיסטוריה". שלמה הלל, בן לאחת המשפחות אשר לפי המסורת גלו לבבל עם חורבן הבית הראשון, מצא את עצמו כאחד המנצחים על אקורד הסיום של הגולה העתיקה ביותר. הכינורות שתלו אבותינו על ערבים בתוכה הושבו למקומם. צאצאי הגולים שבו כמעט עד אחד אל המולדת העתיקה, שהעלוה תמיד על ראש שמחתם. "רוח קדים" הוא סיפור המאורעות מזווית אישית, אבל זה גם סיפור התקופה, ובראש ובראשונה זהו סיפורה של התנועה הציונית החלוצית שפעלה בעיראק בתנאי מחתרת קשים. זהו סיפורם של הצעירות והצעירים שסחפו אחריהם את הקהילה כולה, שנשאו את הלפיד במסירות ובחירוף נפש, במרתפים ובנתבי עלייה עקלקלים ומסוכנים, וגם הגיעו לא אחת עד לכדי מסירת נפש. זהו גם הסיפור של אחדות הגורל היהודי, ושל היישוב בארץ ישראל, שנאבק על חייו ובו בזמן נתן את דעתו על יהודים בכל ארבע כנפות תבל, והשקיע את מיטב הכוחות, הדמיון והתעוזה בפריצת השערים ממערב וממזרח כאחד. הספר קיבל פרס יצחק שדה לספרות צבאית 1986...

“המראנו. המטוס עשה כבר כמה דקות באוויר. אורותיה של בגדד היו מאחורינו. ביקשתי מהטייס שיעלה אור במטוס עצמו ונכנסתי לתא הנוסעים. הכל שכבו שרועים על הרצפה, אוחזים בחוזקה זה בזה כפי שהוריתי להם - ערימת בני אדם - בחורים ובחורות נפחדים ומבולבלים. אמרתי להם: “תוכלו לשבת בצורה נינוחה. אם תרצו, תוכלו לדבר ואפילו לשיר. אין יותר ממה לחשוש“. זה היה ב-23 באוגוסט 1947, אחרי חצות. המטוס הראשון בתולדות עלייה ב' יצא מנמל התעופה הבין-לאומי של בגדד ונחת כעבור שלוש שעות וחצי בשדה שלף ליד המושבה יבנאל, ממערב לכינרת. “רוח קדים“ הוא מסמך היסטורי אישי-ביוגרפי וראשוני מסוגו אודות העלייה הבלתי-לגאלית מארצות המזרח, במיוחד מעיראק, בתקופה דרמטית, בימי המאבק על הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. יש בספר תיאורים, מכלי ראשון, על הצלחות ועל אסונות, על מפגשים והתמקחויות עם מבריחים קשוחים, לצד ניהול משאים ומתנים עם מנהיגים באזור וחתימה על הסכמים שהמחבר היה מעורב בהם אישית. יש בו בספר גם תיאורים וניתוח של המעשים, ההתרחשויות והמזימות הבין-ערביות והבין-לאומיות, כרקע להבנת האירועים, נשואי הספר. הספר מתועד היטב במסמכים מהארכיונים בארץ ובחו“ל. “רוח קדים“ הוא ספר מרתק, רהוט בסגנונו ומשולב בהומור. הוא היה רב מכר בארץ, הופיע במהדורות רבות, וזכה ב“פרס יצחק שדה לספרות צבאית“. הוא תורגם לשפות זרות וגרף ביקורות חיוביות רבות בארץ ובעולם. השבועון הבריטי היוקרתי The Economist, במאמר ביקורת נלהב על הספר בעת שיצא לאור בתרגומו באנגלית, כתב שהספר Reads like a thriller - נקרא כמו מותחן. המחבר, שלמה הלל, הוא דמות ציבורית ידועה זה שנים רבות. הוא כיהן כחבר כנסת, כשר המשטרה, כשר הפנים וכיושב ראש הכנסת ה-11. אולם הספר עוסק בעיקרו בתקופה מוקדמת בחייו, פחות מוכרת, שבה הוא פעל במחתרת בארצות ערב בשליחות ה“מוסד לעלייה ב'“. שלמה הלל היה חתן פרס ישראל בשנת 1998 “על מפעל חיים ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת יובלה“. יהודה דקל, יליד 1929 , בן לראשוני הרצליה, איש פלמ“ח מהגדוד השלישי בחטיבת יפתח, חבר הכשרת הצופים דפנה וממקימי קיבוץ יראון בגליל. לחם במלחמות ישראל וסיים שרותו במילואים כסגן אלוף, מג“ד שריון במלחמת יום הכיפורים. בוגר מקווה ישראל ומוסמך למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית. איש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במשך שנים רבות. מבוני חבל לכיש, ממתכנני הנגב, ממפתחי חבל ירושלים, גוש עציון והבקעה, הוביל את פיתוח התעשיה והתיירות בהתיישבות, יזם הקמת מערכת מחקר ופיתוח חקלאיים ושימש כמנכ“ל המחלקה בשנים 1989-1981 שבהן ניצח על מפעל ההתישבות הכפרית בארץ. כיהן כיו“ר הועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מחבר הספר “מצודת כח - רעות תחת אש“, המתעד את קרבות נבי יושע במלחמת העצמאות, מקום בו נפלו רבים מרעיו, ממדליקי המשואות של יום העצמאות תשס“ו 2006- לכבוד מפתחי הנגב והגליל. 'רוח קדים' מהווה חוליה נוספת בשרשרת הפרסומים של הספריה לזכרו של יהודה דקל, אוהב ארץ ישראל. המחבר, שלמה הלל, ויהודה דקל שיתפו פעולה עוד בימי תנועת הצופים, וביתר שאת בפעילות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. לפני כ 20- שנה פעל יהודה דקל להקמת המוזיאון במכון איילון, מקום הקרוב ללבו של שלמה הלל, ובאותה עת נאות שלמה הלל לקבל על עצמו את תפקיד נשיא המועצה לשימור אתרים, תפקיד בו הוא נושא עד היום. בחברות רבה הנהיגו השניים את המועצה לשימור אתרים, עד פטירתו של יהודה דקל בינואר 2008 לאחר התמודדות אמיצה במחלה קשה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשפחת דקל חברו יחד והקימו מפעל להנצחת שמו ומורשתו - “ספריית יהודה דקל“....

“המראנו. המטוס עשה כבר כמה דקות באוויר. אורותיה של בגדד היו מאחורינו. ביקשתי מהטייס שיעלה אור במטוס עצמו ונכנסתי לתא הנוסעים. הכל שכבו שרועים על הרצפה, אוחזים בחוזקה זה בזה כפי שהוריתי להם - ערימת בני אדם - בחורים ובחורות נפחדים ומבולבלים. אמרתי להם: “תוכלו לשבת בצורה נינוחה. אם תרצו, תוכלו לדבר ואפילו לשיר. אין יותר ממה לחשוש“. זה היה ב-23 באוגוסט 1947, אחרי חצות. המטוס הראשון בתולדות עלייה ב' יצא מנמל התעופה הבין-לאומי של בגדד ונחת כעבור שלוש שעות וחצי בשדה שלף ליד המושבה יבנאל, ממערב לכינרת. “רוח קדים“ הוא מסמך היסטורי אישי-ביוגרפי וראשוני מסוגו אודות העלייה הבלתי-לגאלית מארצות המזרח, במיוחד מעיראק, בתקופה דרמטית, בימי המאבק על הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. יש בספר תיאורים, מכלי ראשון, על הצלחות ועל אסונות, על מפגשים והתמקחויות עם מבריחים קשוחים, לצד ניהול משאים ומתנים עם מנהיגים באזור וחתימה על הסכמים שהמחבר היה מעורב בהם אישית. יש בו בספר גם תיאורים וניתוח של המעשים, ההתרחשויות והמזימות הבין-ערביות והבין-לאומיות, כרקע להבנת האירועים, נשואי הספר.הספר מתועד היטב במסמכים מהארכיונים בארץ ובחו“ל. “רוח קדים“ הוא ספר מרתק, רהוט בסגנונו ומשולב בהומור. הוא היה רב מכר בארץ, הופיע במהדורות רבות, וזכה ב“פרס יצחק שדה לספרות צבאית“. הוא תורגם לשפות זרות וגרף ביקורות חיוביות רבות בארץ ובעולם.השבועון הבריטי היוקרתי The Economist, במאמר ביקורת נלהב על הספר בעת שיצא לאור בתרגומו באנגלית, כתב שהספר Reads like a thriller - נקרא כמו מותחן. המחבר, שלמה הלל, הוא דמות ציבורית ידועה זה שנים רבות. הוא כיהן כחבר כנסת, כשר המשטרה, כשר הפנים וכיושב ראש הכנסת ה-11. אולם הספר עוסק בעיקרו בתקופה מוקדמת בחייו, פחות מוכרת, שבה הוא פעל במחתרת בארצות ערב בשליחות ה“מוסד לעלייה ב'“.שלמה הלל היה חתן פרס ישראל בשנת 1998 “על מפעל חיים ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת יובלה“. יהודה דקל, יליד 1929 , בן לראשוני הרצליה, איש פלמ“ח מהגדוד השלישי בחטיבת יפתח, חבר הכשרת הצופים דפנה וממקימי קיבוץ יראון בגליל. לחם במלחמות ישראל וסיים שרותו במילואים כסגן אלוף, מג“ד שריון במלחמת יום הכיפורים. בוגר מקווה ישראל ומוסמך למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית. איש המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במשך שנים רבות. מבוני חבל לכיש, ממתכנני הנגב, ממפתחי חבל ירושלים, גוש עציון והבקעה, הוביל את פיתוח התעשיה והתיירות בהתיישבות, יזם הקמת מערכת מחקר ופיתוח חקלאיים ושימש כמנכ“ל המחלקה בשנים 1989-1981 שבהן ניצח על מפעל ההתישבות הכפרית בארץ. כיהן כיו“ר הועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מחבר הספר “מצודת כח - רעות תחת אש“, המתעד את קרבות נבי יושע במלחמת העצמאות, מקום בו נפלו רבים מרעיו, ממדליקי המשואות של יום העצמאות תשס“ו 2006- לכבוד מפתחי הנגב והגליל. 'רוח קדים' מהווה חוליה נוספת בשרשרת הפרסומים של הספריה לזכרו של יהודה דקל, אוהב ארץ ישראל. המחבר, שלמה הלל, ויהודה דקל שיתפו פעולה עוד בימי תנועת הצופים, וביתר שאת בפעילות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. לפני כ 20- שנה פעל יהודה דקל להקמת המוזיאון במכון איילון, מקום הקרוב ללבו של שלמה הלל, ובאותה עת נאות שלמה הלל לקבל על עצמו את תפקיד נשיא המועצה לשימור אתרים, תפקיד בו הוא נושא עד היום. בחברות רבה הנהיגו השניים את המועצה לשימור אתרים, עד פטירתו של יהודה דקל בינואר 2008 לאחר התמודדות אמיצה במחלה קשה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשפחת דקל חברו יחד והקימו מפעל להנצחת שמו ומורשתו - “ספריית יהודה דקל“....