ישראל זמיר

ישראל זמיר

סופר

ישראל זמיר, חבר קיבוץ בית-אלפא, בנו-יחידו של חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר, ואף תרגם חלק מספריו לעברית. היה לוחם בתש"ח, עובד ענף המדגה בקיבוץ, עיתונאי, סגן-עורך "על המשמר", מייסד המוספים "דף ירוק" ו"קו למושב", היה מזכיר הקיבוץ ומרצה על עיתונות באוניברסיטת תל-אביב.
עד כה ראו אור ספריו: "סנדל של סוס", "עגיל באוזן", "אבי יצחק בשביס-זינגר", "שוקת סדוקה", "לכבות את השמש", "ערבה בוכיה" ו"טנקים באבן-גבירול".

1.
במשך 20 שנה, מאז היות הילד ישראל בן חמש, לא התראה איתו אביו, הסופר וחתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר. כאשר חזרו השניים ונפגשו בניו-יורק, בשנת 1955, עמדו זה מול זה זרים ושונים. האב, יהודי דלותי, מיסטיקן המאמין בשדים, ברוחות ובהשגחה העליונה, והבן, חבר קיבוץ סוציאליסט ומטריאליסט, הבז לאמונותיו הטפלות של אביו. העימות ביניהם היה קשה ושניהם לא ידעו כיצד להתמודד עמו. רק בשנת 1956, לאחר הזעזועים שפקדו את בריה``מ, כאשר מצא ישראל זמיר את עצמו מול שוקת אידיאולוגית סדוקה החל לקרוא ביצירות אביו, נכבש להן והחליט לנסות לתרגמן לעברית. תוך תהליך התרגום, נוצר חיבור חדש בין האב ובנו. בספר ``אבי, יצחק בשביס-זינגר``, תיעוד מרגש של רגעי המשבר והקירבה, התייחסותו של הבן לחסרון האב שבחייו, ובעיקר - דמותו המורכבת והמרתקת של בשביס-זינגר - אוהב רגשן מסוגר לעצמו, קליט לניואנסים של צער, אנושי ואפוף חומרנות וחמדנות, ומעל לכל - סופר עסיסי ושופע. ישראל זמיר, עתונאי ותיק, מספר את סיפורו עם ועל אביו בשפה קולחת וברהיטות עלילית כובשת לב, הטווה תיעוד, עדות אישית וכשרון ספרותי למרקם ספרותי עוצר נשימה....

2.
האם מוצדק לשלוח גדוד למשימת התאבדות? מח"ט "גולני" נחום גולן ומג"ד 13 אלן חורין התנגדו בכל תוקף, ודרשו לדחות את הפעולה בגלל מזג - האוויר הקשה והתקלות, שאותן צפו מראש. מפקד חזית - הדרום, יגאל אלון, התעלם מפנייתם ודרש מהם "להסתכל על הזירה ממבט יותר רחב..." "לכבות את השמש" הוא קריעת אשנב למחדל שהתרחש במלחמת - השחרור. רומאן מרתק בעל סממנים אוטוביוגראפיים, עשיר בתיאורים שמפליאים בדיוקם גם עשרות שנים לאחר התרחשותם. סיפורה של כיתה י"ב בקיבוץ, שגויסה באמצע הלימודים למלחמה קשה ואכזרית. חבורת צעירים שהתעמתה עם ערכים שלא תמיד עלו בקנה אחד עם העקרונות והאידאלים של המוסד - החינוכי בקיבוץ "השומר הצעיר", שממנו יצאו. ישראל זמיר הוא חבר קיבוץ בית - אלפא, עיתונאי וסופר. משנת 1972 היה חבר מערכת "על - המשמר", עורך המוסף "חותם", הקים את המוספים: "הדף - הירוק" ו"קו - למושב", שימש שנים רבות ככתב וכעורך - מישנה של העיתון, ועם סגירת "על - המשמר" עבר ל"מעריב". זמיר למד ולימד עיתונאות באוניברסיטת תל - אביב. ישראל זמיר הוא בנו יחידו של הסופר יצחק בשביס זינגר, חתן פרס נובל לספרות 1978, ותירגם מיצירות אביו לעברית. ספרו של זמיר "לכבות את השמש" מצטרף לספריו "שוקת סדוקה" (אסטרולוג), "סנדל של סוס", "עגיל באוזן" (ספריית - פועלים) ועוד. ספרו "אבי יצחק בשביס - זינגר" (ידיעות - אחרונות, ספריית - פועלים, ספרי חמד) תורגם לשש שפות. המחזה "הנאהבים והנעימים", שכתב זמיר עם מוטי לרנר על פי סיפור של יצחק בשביט - זינגר ("השניים"), הוצג בהצלחה בתיאטרון "הבימה"....

3.
סיפוריו של ישראל זמיר הם נתח חי מן המציאות היהודית והישראלית החל מן השנים שלפני מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. לעיתים הסיפורים מרגשים עד דמעות, לעיתים מעוררים חיוך, אך תמיד שומרים על אנושיות עמוקה וצופנים נקודה של הפתעה בסיומם. מקום רב תופס בסיפוריו הקיבוץ, כפי שהוא משתקף בעיני אחרוני מייסדיו, שנקלעו שלא-בטובתם לעידן ההפרטה. לכן ערכם של הסיפורים הוא לא רק ספרותי אלא גם תיעודי; הם מקבילים לתקופות חייו של המחבר עצמו, אם כי רק סיפור אחד מהם, האחרון, עוסק בו-עצמו ממש, ויותר נכון – באביו, הסופר יצחק בשביס-זינגר. "לכל הרוחות, לעזאזל עם המטוס, אבל אברהם!... אמרתי לעצמי: התעשייה האווירית הזו אינה שווה פרוטה שחוקה. לשגות שגיאה כה חמורה ולאבד בבת-אחת שלושה אנשי צוות?! הינחתי שגם האחרים אינם בחיים. אני זוכר היטב שהצהרתי: אני עוזב את התעשייה האווירית... אבל רגע, רגע, דייב לוין, חשוב בהיגיון, אל תחליט החלטות נמהרות. אם התעשייה האווירית תמשיך לעבוד על פרוייקט ה"ערבה" – עליך להישאר! אברהם התחיל מטוס זה, הוא ה"בייבי" שלו. 90 מתוך 92 טיסות-הניסוי בוצעו על ידו! והוא נהרג. אתה חייב להמשיך. אתה חייב זאת לו, לעצמך. מצאתי עצמי יושב על גדר-אבנים ליד גופתו של אברהם, בלב הגדה-המערבית, המום, נרעש, ובה בשעה מחליט החלטה כה גורלית."...

4.
"שוקת סדוקה" הוא רומאן רב - עוצמה ומרגש על אודות בן קיבוץ בעמק, נדב אלוני, בחור נאה ומושך, שחייו משתנים בעקבות הזעזוע שעובר עליו במלחמת יום - כיפור וגורם לו לחשבון - נפש נוקב: גם המשבר הכפול העובר על הקיבוץ - התערערות האמונה בברית - המועצות כ"מעוז הקדמה", מאבקי שמאל וימין, ירידת ערך הקיבוץ כמופת לחברה חדשה, ועזיבתם של בנים רבים. הספר קורע אשנב לראשית הקיבוץ, ילדות ונעורים בחינוך המשותף, עבודה במדגה, אסיפות - חברים ועוד. נדב מוזמן לקורס מג"דים ונקרע בין "צו השעה" לבין ריכוז ענף המדגה ואהבה לאלמנת מלחמה. הלחצים מובילים אותו לניו יורק, שם הוא נחשף לתרבות "השמאל החדש", לסגנון חיים "היפי", לסמים, למיתרנות מינית ולאווירת הנכאים של ישראלים יורדים. הוא עובד כנהג מונית, מתאהב ב"היפית" ושב ארצה בתקווה לאחות את סדקי חייו. צירוף של נסיבות אישיות וגורל מוליכים אותו לדרך בלתי צפויה. "שוקת סדוקה" הוא ספרו הרביעי של זמיר אחרי "סנדל של סוס", "אבי יצחק בשביס - זינגר" ו"עגיל באוזן"....

5.
6.
הסיפורים שעוצבו בסיגנון ריאליסטי משקפים מציאות סוערת של ימי מלחמה, חיי קיבוץ, לבטי נעורים בישראל בפרק הזמן שבין מלחמת-השיחרור למלחמת יום-הכיפורים. ...

7.
8.
9.
רון גלמן, עורך-דין מבוסס במנהטן, היה בנעוריו חניך תנועת-נוער חלוצית שבמסגרתה שהה פרק-זמן בישראל. כעבור שנים רבות אירע לו אסון, אשתו וילדיו נספו בתאונת-דרכים. בשעות דכדוך, ובצפייה מקרית בטלוויזיה – הוא נזכר בהרפתקת נעורים שאירעה לו בהיותו כבן שש-עשרה, בשנה שבה שהה בסמינר החינוכי בקיבוץ – נערה הרתה לו וסירבה להפיל את העובר. בעקבות אותו זיכרון הוא מחסל את עסקיו בניו-יורק ובא לישראל לחפש את בנו או בתו ואת אימם – מירק'ה. הם היחידים שנותרו לו ועז רצונו להכירם ולסייע להם בכל דרך אפשרית. רון שב אל אותו קיבוץ בעמק, מקים מעין "מטה חיפושים", עובד כמתנדב, חוקר את בני-גילו מאותה תקופה, וגם מתוודע לבעיות הקיבוץ המופרט והחברה בישראל. הוא מתראיין לכלי-התקשורת, מגיע אפילו לביתו של הבאבא סאלי, למצוא רמז לגורלה של מירק'ה, אך לשווא. ובינתיים הקשר שלו לישראל מתהדק, והוא עובר תהפוכות במהלך סיפור מתח אנושי וצובט לב....

10.
"טנקים באבן גבירול" הוא רומאן תקופתי סוחף ומרגש, שבו נפרשים במקביל חייהם של צעירים ישראלים, שלכאורה אין קשר ביניהם, אך ככל שהעלילה מתקדמת והמציאות הקשה הולמת בהם במלחמות ובפיגועי טרור, כן עתיד להתחזק הקשר בין דודיק ונורית, שהם שני השורדים ממערכת זוגיות סבוכה של כל אחד עם אחרים − ולבשר התחלה חדשה שיש עמה תקווה לחיים ולהתגברות על אסונות העבר. הרומאן כתוב בידע רב וחובק זרועות עולם: תל אביב בתקופות שונות, ביירות במלחמת שלום הגליל, ניו יורק, מכסיקו, כלא שאטה, קיבוץ בעמק ופגישה נרגשת באילת, כאשר ברקע רוחשים כל הזמן מאבקי ההישרדות הנואשים של צעירים ישראלים, שעברם מטלטל אותם בלי חמלה. ישראל זמיר הוא חבר קיבוץ בית-אלפא, עיתונאי וסופר. משנת 1972 היה חבר מערכת "על המשמר" ועורך המוסף "חותם", הקים את המוספים "הדף הירוק" ו"קו למושב" ושימש שנים רבות ככתב וכעורך משנה של העיתון. עם סגירת "על המשמר" עבר ל"מעריב". זמיר למד ולימד עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. ישראל זמיר הוא בנו-יחידו של הסופר יצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות בשנת 1978, ותרגם מיצירות אביו לעברית....

11.
12.
13.

זהו קובץ סיפורים אשר נכתבו על ידי בנו של בשביץ זינגר סופר חתן פרס נובל. את סיפור הראשון חשבתי שלא אגמור לקרוא ואעבור לספר אחר , אך בהמשך מא... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
"דייג ברשת" – ישראל זמיר הסופר והעיתונאי ישראל זמיר, בנו של חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס זינגר, היה עד למותו, ולמרות הפרש הגילים שבינינ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הוא על הלומי קרב, והקורות אותם. לא השתכנעתי כי הספר םוליטי ואין לזה משמעות. יש כאן נסיון לתאר מערכת תגובות, מחשבות, רגשות וזכרונות של ... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ