מרי נורטון

מרי נורטון

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (57):
ספרי ילדים ונוער, רשימת החלומות, ספרים שקראתי, קראתי , אהובי ילדותי, ילדים גדולים, מה חסר לי, חסר לי, ספרות ילדים ונוער למכירה, קראתי יותר מ 10 פעמים,אשוב ואקרא, מד"ב ופנטזיה , מדף ספרי הילדים שלנו, ילדים, מנוקד, מרגנית, 2010 ודרומה, בספרייה העירונית, הפרק הבא אולי, הוצאת מרגנית, עוד ...
1.
2.
3.
4.
הלקחנים, "האנשים הקטנים", חיים מתחת ללוחות הרצפה או מאחורי לזבז האח בכל בית ישן, ומתפרנסים מהשאריות שהם "לוקחים" מיצורי אנוש מגודלים. לפעמים הם "נראים", ואז הם חייבים להגר. סוף סוף הגיעו הלקחנים למקום שבו יהיו בטוחים מסכנות - לכנסייה שבה פועלים אנשים הגונים וטובים, כמו העלמה מנזיס, אבל לאויב מאתמול יש מזימה חדשה... כך קולח הסיפור הקסום, הנע בין גילויים חדשים, מסעירים, בבית החדש, לבין סכנות האיום הנורא האורב להם, ומי יודע מתי יגיח. זהו ספרה החמישי של מרי נורטון )1992 - 1902(, שהתפרסמה בשנות ה40 - בספרה המיטה המעופפת. ארבעת ספרי הלקחנים הראשונים נדפסו מ1952 - עד 1961 ; החמישי, והטוב מכולם, ראה אור ב.1982 -...

5.
6.
7.
8.
9.
הַאִם אֵי פַּעַם שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם לְאָן נֶעֱלַם הָעִפָּרוֹן 
שֶׁהִנַּחְתֶּם פֹּה רַק לִפְנֵי שְׁנִיָּה? אוֹ לָמָּה תָּמִיד רַק גֶּרֶב אֶחָד 
חוֹזֵר מֵהַכְּבִיסָה? וּבְכֵן, דְּעוּ לָכֶם שֶׁהֵם לֹא נֶעֱלָמִים בֶּאֱמֶת... הַכִּירוּ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת שָׁעוֹן: אַבָּא פּוֹד, אִמָּא הוֹמִילִי וּבִתָּם בַּת הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה, אָרִיאֶטִי - הֲלֹא הֵם הַלַּקְחָנִים. בְּנֵי מִשְׁפַּחַת שָׁעוֹן הֵם אֲנָשִׁים קְטַנְטַנִּים הַגָּרִים מִתַּחַת לְרִצְפַּת הַמִּטְבָּח שֶׁל אֲחֻזָּה אַנְגְּלִית יְשָׁנָה. אֶת כָּל הָרָהִיטִים וְחֶפְצֵי הַחֵן שֶׁלָּהֶם, מִכִּסְאוֹת עֲשׂוּיִים פְּקָקֵי שַׁמְפַּנְיָה וְעַד תְּמוּנוֹת עֲשׂוּיוֹת בּוּלִים, הֵם “לוֹקְחִים בְּהַשְׁאָלָה“ מֵהָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים הַחַיִּים לְמַעְלָה. כָּל עוֹד אֵין אִישׁ מַבְחִין בָּהֶם, הַלַּקְחָנִים חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת. אַךְ אָז מַגִּיעַ יֶלֶד גָּדוֹל לָגוּר בָּאֲחֻזָּה, וְיוֹם אֶחָד הוּא מַבְחִין בְּפּוֹד הַנִּמְצָא בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מְשִׂימַת “לְקִיחָה“. הַאִם כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁהִבְחִינוּ בָּהֶם, יֵאָלְצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַעֲזֹב אֶת בֵּיתָם הֶחָבוּי וְהַנָּעִים וְלִבְרֹחַ לִמְקוֹם מִסְתּוֹר חָדָשׁ? כָּל מִי שֶׁאֵי פַּעַם דִּמְיֵן לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים קְטַנִּים הַחַיִּים בֵּינֵינוּ, יֹאהַב אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֶת הַסֵּפֶר הַלַּקְחָנִים, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת הַבְּרִיטִית מֶרִי נוֹרְטוֹן. עִם צֵאתוֹ לָאוֹר בִּשְׁנַת 1952, הָפַךְ הַסֵּפֶר לִקְלָאסִיקָה מִיָּדִית וְשָׁבָה אֶת לִבָּם שֶׁל מִילְיוֹנֵי קוֹרְאִים צְעִירִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. הוּא זָכָה בִּפְרָסִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם מֶדַלְיַת קַרְנֶגִי הַיֻּקְרָתִית, וְהוּפַק פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְטֶלֶוִיזְיָה וּלְקוֹלְנוֹעַ. כָּעֵת אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים לְהַגִּישׁ לָכֶם אוֹתוֹ בִּלְבוּשׁ עִבְרִי חָדָשׁ, פְּרִי 
תִּרְגּוּמוֹ הַקּוֹלֵחַ שֶׁל הַסּוֹפֵר יוֹאָב אַבְנִי....

10.
קָארִי, צַ'ארְלְס וּפּוֹל, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים אַנְגְּלִים, נִשְׁלָחִים לְבַלּוֹת אֶת חֻפְשַׁת הַקַּיִץ בְּבֵיתָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל דּוֹדָתָם הַזְּקֵנָה בַּכְּפָר. יוֹם אֶחָד הֵם מְטַיְּלִים בַּגַּן הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף אֶת הַבַּיִת וּמוֹצְאִים אֶת הַשְּׁכֵנָה הַמְּעֻדֶּנֶת, גְּבֶרֶת פְּרַייס, יוֹשֶׁבֶת הֲמוּמָה מִתַּחַת לְעֵץ וּשְׂעָרָהּ פָּרוּעַ. כּשְֶׁהִיא מְספַּרֶֶת להֶָם שֶׁהִיא נפָלְהָ מֵהַמַּטאְטֲאֵ שֶׁלּהָּ, הֵם מְגלַּיִם לְהַפְתָּעָתָם שֶׁגְּבֶרֶת פְּרַייס הִיא מְכַשֵּׁפָה. עַל מְנַת שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת סוֹדָהּ, הִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם מַתָּנָה - גֻּלַּת מִטָּה מְכֻשֶּׁפֶת הַמְּסֻגֶּלֶת לְהָעִיף אוֹתָם לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם. וְכָךְ מַתְחִילוֹת הַהַרְפַּתְקָאוֹת... סִפְרָהּ הַנּפְִלאָ שֶׁל מרִֶי נוֹרְטוֹן, הַיּדְוּעָה כּמְִחַבּרֶֶת סִדְרַת "הַלַּקְחָנִים", יָצָא לָאוֹר בִּשְׁנֵי חֲלָקִים בַּשָּׁנִים 1944 וְ־ 1947 , והְֵם אֻחֲדוּ לְסֵפֶר אֶחָד כַּעֲברֹ עֶשֶׂר שָׁנִים. הַסֵּפֶר כָּבַשׁ אֶת לִבָּם שֶׁל מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, וְהָפַךְ לְלָהִיט גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר לְאַחַר שֶׁבּ־ְ 1971 הִתְפַּרְסֵם הַסֶּרֶט הָאָהוּב שֶׁל אֻלְפְּנֵי ווֹלְט דִיסְנִי, הַמְּשַׁלֵּב שַׂחְקָניִם חַיּיִם ואְָניִמַציְהָ. אֲנחְַנוּ שְׂמֵחִים להְַחְזיִרוֹ אֶל מַדְּפיֵ הַסְּפָרִים בְּתַרְגּוּמוֹ הַשּׁוֹטֵף שֶׁל יוֹאָב אַבְנִי. סִפְרָהּ הַנּפְִלאָ שֶׁל מרִֶי נוֹרְטוֹן, הַיּדְוּעָה כּמְִחַבּרֶֶת סִדְרַת שַׂחְקָניִם חַיּיִם ואְָניִמַציְהָ. אֲנחְַנוּ שְׂמֵחִים להְַחְזיִרוֹ אֶל מַדְּפיֵ הַסְּפָרִים בְּתַרְגּוּמוֹ הַשּׁוֹטֵף שֶׁל יוֹאָב אַבְנִי...


את סדרת "הלקחנים" שמתי כאן באתר ברשימת "אהובים על ילדי". מרי נורטון לקחה את הסנטימנט הבסיסי של כל ילד לחפש אנשים שהם ממש כמונו רק הרבה הרבה י... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
לא נעים לומר, אבל סאגת הלקחנים מרגישה קצת מגוחכת בהתחלה. זה קשור לאפיות הזו, אולי; התחושה שדברים צריכים להיות נורא... מודגשים. מוגזמים. דרמט... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
בילדותינו לא היתה לנו כמעט פנטזיה. לא היו שדונים ואלפים וגובלינים. גם לא מכשפים, וקוסמים, ופיות. אלה היו שייכים לאגדות של הילדים הקטנים. אב... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אחד הספרים האהובים מילדותי, הזכרון שלו מעלה חיוך מאושר ודי מטופש על פניי. סיפור נהדר וקולח ויש בו הכל, במלחמת העולם השניה נשלחו ילדים שבתי... המשך לקרוא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ