“אהבה למרחקים ארוכים?
את מבטי תפסה האישה שרצה לקראתי, הרגשתי שבאופן מידי היא פרצה לתוך העולם הריגשי שלי, עולם שעדיין פועמת בו רוח הריצה, כמשל לחיים ולאופן שבו אני מביט לעולם.
היא הצליחה לעלות חיוך על שפתי, משום שהיא אומנם רצה, אך רחוקה מהדימוי הספורטיבי של רצה הלובשת בגדי ריצה אופנתיים, וכולה תנועה קלילה ומסוגננת. האישה שרצה לקראתי מתוך כריכת הספר, הייתה לבושה בגדים כבדים, סוודר שכיסה חלק מי”