“גייל לינדס הוא אדם יומרני ביותר, אחרת איך תסבירו שם יומרני כמו "פסיפס" לספר? פסיפס משמעותו מאות אלפי פריטים קטנים הנראים שונה זה מזה היוצרים ביחד תמונה ייחודית. בספר הזה אין מגוון פרטים, אין שום תחושה של פרטים אקראים המתחברים יחדיו לתמונת מצב ייחודית. ההתחלה חלשה, הסוף בנאלי והאמצע יותר משעמם משיעורי בית בהיסטוריה. רוב המסתורין מתגלה לנו כבר בהתחלה ומי שמצפה לסוג כלשהו של ציפיה כמחויב מספר מתח,”

“גייל לינדס הוא אדם יומרני ביותר, אחרת איך תסבירו שם יומרני כמו "פסיפס" לספר? פסיפס משמעותו מאות אלפי פריטים קטנים הנראים שונה זה מזה היוצרים ביחד תמונה ייחודית. בספר הזה אין מגוון פרטים, אין שום תחושה של פרטים אקראים המתחברים יחדיו לתמונת מצב ייחודית. ההתחלה חלשה, הסוף בנאלי והאמצע יותר משעמם משיעורי בית בהיסטוריה. רוב המסתורין מתגלה לנו כבר בהתחלה ומי שמצפה לסוג כלשהו של ציפיה כמחויב מספר מתח,”