“יום אחד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, החליט רוברט פרנק (שוויצרי במקור) כי הוא יוצא למסע צילומים בארה"ב. שלוש שנים נמשך המסע הזה בו צילם כ-28 אלף תמונות מתוכן בחר רק 83 ופרסם אותן בספר שנקרא "האמריקאים". הספר מתעד את ארה"ב בעיניו של אאוטסיידר: הוא לא צילם נופים או גופים דוממים אלא רק אנשים ובדרך כלל את אלו שבשולי החברה. פרנק צילם את הניכור, את הזרות והבדידות, את המסכנות והאפליה הגזעית. אם לסכם”

“התאהבתי בספר הזה לכל החיים. אנחנו מלווים את רובי, בת 22, בת למהגרים סיניים שגדלה מאחוריי מכבסה בקווינס, כשהיא חוזרת הביתה לאבא ואמא, בתום לימודיה בקולג', עם תואר בלימודי נשים במקום בעיתונות. כל חייה רובי שנאה את היחס הרודני המזלזל של אביה כלפיי משפחתה ובפרט כלפיי אמה, משאת נפשה, עליה לקחה על עצמה את התפקיד להגן ולהיות לעזר כבר שהייתה בת 5. יש לה אחות שגרה בדירה מעל לבית הוריה, שמצאה את עצמה”

“מקסים ועדין. לא קורה הרבה אבל יש הרבה מחשבות ורגש ופרטים קטנים, לא תמיד נעימים, אבל נעים לקרוא עליהם. קונוטציה לסבית-משהו. אזהרה: הספר מעורר תיאבון חמור, לבוא מוכנים (עדיף להזמין טייק-אוואי מראש).”

“יום אחד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, החליט רוברט פרנק (שוויצרי במקור) כי הוא יוצא למסע צילומים בארה"ב. שלוש שנים נמשך המסע הזה בו צילם כ-28 אלף תמונות מתוכן בחר רק 83 ופרסם אותן בספר שנקרא "האמריקאים". הספר מתעד את ארה"ב בעיניו של אאוטסיידר: הוא לא צילם נופים או גופים דוממים אלא רק אנשים ובדרך כלל את אלו שבשולי החברה. פרנק צילם את הניכור, את הזרות והבדידות, את המסכנות והאפליה הגזעית. אם לסכם”

“התאהבתי בספר הזה לכל החיים. אנחנו מלווים את רובי, בת 22, בת למהגרים סיניים שגדלה מאחוריי מכבסה בקווינס, כשהיא חוזרת הביתה לאבא ואמא, בתום לימודיה בקולג', עם תואר בלימודי נשים במקום בעיתונות. כל חייה רובי שנאה את היחס הרודני המזלזל של אביה כלפיי משפחתה ובפרט כלפיי אמה, משאת נפשה, עליה לקחה על עצמה את התפקיד להגן ולהיות לעזר כבר שהייתה בת 5. יש לה אחות שגרה בדירה מעל לבית הוריה, שמצאה את עצמה”

“מקסים ועדין. לא קורה הרבה אבל יש הרבה מחשבות ורגש ופרטים קטנים, לא תמיד נעימים, אבל נעים לקרוא עליהם. קונוטציה לסבית-משהו. אזהרה: הספר מעורר תיאבון חמור, לבוא מוכנים (עדיף להזמין טייק-אוואי מראש).”