פייר בורדייה

פייר בורדייה

סופר


1.
הטלויזיה משנה לא רק את האופן שבו אנו רואים את העולם, אלא בסופו של דבר, גם את העולם עצמו. פייר בורדייה, הסוציולוג הצרפתי הנודע, מפרק את המנגנונים הנסתרים של הצנזורה והצנזורה העצמית של הטלויזיה ואת התחבולות שבאמצעותן הטלויזיה מייצרת שיח ודימוי. הוא מראה כיצד הגיון הרייטינג של הטלוויזיה מכפיף גם את העיתונות הכתובה, ולבסוף משנה באופן עמוק את האופן שבו פועלים שדות רבים אחרים - מפוליטיקה ועד ספרות ופילוסופיה, מספורט ועד המשפט והמדעים. "על הטלוויזיה" מבוסס על שתי הרצאות שנשא פייר בורדייה בקולג דה פראנס וששודרו בטלוויזיה הצרפתית. הספר ראה אור ב - 1996 ועורר מיד סערה בעולם העיתונות של צרפת, הפך לרב מכר ותורגם לשפות רבות. למהדורה העברית הוסיף בורדייה שני נספחים: מאמר בשם "המשחקים האולימפיים" ואחרית דבר בשם "העיתונות והפוליטיקה", שנכתבה בתשובה להתקפות על ספרו....

2.
מהי סוציולוגיה? האם היא מדע כשאר המדעים? מה צריך להיות תפקידה בחברה? מהם יחסיה עם הפוליטיקה? מהן שיטותיה? מושאיה? האם אפשר להציע הסבר סוציולוגי לתופעות אינדיווידואליות, לכאורה, כמו הטעם, לתופעות תלויות זמן כמו הספרות או חולפות כמו האופנה? מה עומד ביסודם של יחסי השליטה בחברה? מאיזו בחינה השפה, הטעם, הפרקטיקות התרבותיות והספורטיביות, הם עובדות חברתיות השותפות ליחסי שליטה אלה? כיצד תורם בית הספר - מקום של קידום חברתי, כביכול - לשעתוק של יחסי השליטה? האם אפשר להסביר את המאגיה של העולם החברתי, הקובעת נתק בין קודש לחול, בין מומחים לחובבים, בין יוצרים לקהלם? ובכלל, מי יוצר את היוצרים? מהו תפקידם של האינטלקטואלים, כמומחי הדיבור, בעולם הזה? וכיצד יכולה הסוציולוגיה של האינטלקטואלים לחשוף את מגבלותיו האפיסטמולוגיות של המדע, בזמן כיבוש קולוניאלי, למשל? פייר בורדייה עונה לכל השאלות הללו, ולרבות אחרות, בספר זה המקבץ הרצאות, סקירות, ראיונות בעיתונות ובכתבי עת פוליטיים או תרבותיים; שאלות - תשובות שנועדו לסוגי קהל מגוונים ביותר: סטודנטים, אינטלקטואלים, פעילים פוליטיים, חובבי אמנות ומוסיקה וקהל רחב, כמו גם חוקרים מומחים. מגוון הנושאים שבהם דן הספר, לצד סגנון הכתיבה בשפה שבעל פה, עושים אותו למבוא מצוין לסוציולוגיה של בורדיה, בבחינת סיכום נאמן לפועלו האינטלקטואלי הפורה בשנות ה - 60 וה - 70. בשאלות בסוציולוגיה (1984) ניתן למצוא הסברים והבהרות למושגי היסוד בתיאוריה של בורדייה (שדה, הביטוס, הון, השקעה וכו'); דיון בבעיות האפיסטמולוגיות והפילוסופיות אשר מדע החברה מעורר, לצד ניתוחים על אודות התרבות והפוליטיקה, האופנה וחיי האמנות, השביתה וההתאגדות, הספורט והספרות, השפה והמוזיקה. מעצם העובדה שהוא מאפשר גישה לעבודה הסוציולוגית בהתהוותה, הוא מזמין את הקורא לבסס שיטת חשיבה. פייר בורדייה (1930 - 2002) נחשב לאחד מחשובי הסוציולוגים בעשורים האחרונים. בין ספריו החשובים: "ההיבדלות" (1979), "החוש המעשי" (1980), "הומו אקדמיקוס" (1984), "אצולת המדינה" (1989), "כללי האמנות" (1992), "התבוננויות פסקליאניות" (1997), "השליטה הגברית" (1998). לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר ז'יזל ספירו מה - CNRS, פריז...

3.
4.
5.
מהי סוציולוגיה? האם היא מדע כשאר המדעים? מה צריך להיות תפקידה בחברה? מהם יחסיה עם הפוליטיקה? מהן שיטותיה? מושאיה? האם אפשר להציע הסבר סוציולוגי לתופעות אינדיוודואליות, לכאורה, כמו הטעם, לתופעות תלויות זמן כמו הספרות או חולפות כמו אופנה? מה עומד ביסודם של יחסי השליטה בחברה? מאיזו בחינה השפה, הטעם, הפרקטיקות התרבותיות והספרותיות, הם עובדות חברתיות השותפות ליחסי שליטה אלה? כיצד תורם בית הספר ? מקום של קידום חברתי, כביכול ? לשעתוק של יחסי השליטה? האם אפשר להסביר את המאגיה של העולם החברתי, הקובעת נתק בין קודש לחול, בין מומחים לחובבים, בין יוצרים לקהלם? ובכלל, מי יוצר את היוצרים? מהו תפקידם של האינטלקטואלים, כמומחי הדיבור, בעולם הזה? וכיצד יכולה הסוציולוגיה של אינטלקטואלים לחשוף את מגבלותיו האפיסטמולוגיות של המדע, בזמן כיבוש קולוניאלי, למשל? פייר בורדייה עונה לכל השאלות הללו, ולרבות אחרות, בספר זה המקבץ הרצאות, סקירות, ראיונות בעיתונות ובכתבי עת פוליטיים או תרבותיים; שאלות-תשובות שנועדו לסוגי קהל מגוונים ביותר: סטודנטים, אינטלקטואלים, פעילים פוליטיים,חובבי אומנות ומוסיקה וקהל רחב, כמו גם חוקרים מומחים. מגוון הנושאים שבהם דן הספר, לצד סגנון הכתיבה בשפה שבעל פה, עושים אותו למבוא מצוין לסוציולוגיה של בורדיה , בבחינת סיכום נאמן לפועלו האינטלקטואלי הפורה בשנות ה-60 וה-70. בשאלות בסוציולוגיה (1984) ניתן למצוא הסברים והבהרות למושגי היסוד בתיאוריה של בורדייה (שדה, הביטוס, הון, השקעה וכו´); דיון בבעיות האפיסטמולוגיות והפילוסופיות אשר מדע החברה מעורר, לצד ניתוחים על אודות התרבות והפוליטיקה, האופנה בחיי האומנות, השביתה וההתאגדות, הפורות, השפה והמוזיקה.מעצם העובדה שהוא מאפשר גישה לעבודה הסוציולוגית בהתהוותה, הוא מזמין את הקורא לבסס שיטת חשיבה. פייר בורדייה (1930-2002) נחשב לאחד מחשובי הסוציולוגיה בעשורים האחרונים. בין ספריו החשובים: "ההיבדלות"(1979)"החוש המעשי"(1980),"הומו אקדמיקס"(1984),"אצולת המדינה"(1989)" כללי האמנות"(1992),"התבוננויות פסקליאניות"(1997),"השליטה הגברית"(1998) לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר ז´יזל ספירו מה-CNRS, פריז....

6.

נתחיל באזהרה - זהו ספר "מקצועי", ברמה אקדמית ומיועד לאקדמיה. בורדייה הוא אחד הסוציולוגים-פילוסופים העדכניים והמעניינים ביותר של שלהי המאה ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ