איימי בלום

איימי בלום

סופרת

איימי בלום היא פסיכותרפיסטית אמריקנית המחלקת את זמנה בין עבודתה הקלינית והכתיבה. ספרה הראשון, "בוא אלי" (ראה אור בהוצאת בבל ב- 1997), הוא קובץ סיפורים שפורסמו בניו-יורקר, בכתבי-עת ספרותיים ובשתי אנתולוגיות של "מיטב הסיפור האמריקני הקצר".
"האהבה ממציאה אותנו" שראה אור ב- 1997 הוא הרומן הראשון מפרי עטה.

1.
אנחנו נושאים עלינו עוד מלידה את חותמם של אלה שאוהבים אותנו, או מנסים לאהוב אותנו, או נכשלים לאהוב אותנו" / איימי בלום נושא כתיבתה של איימי בלום הוא תמיד האהבה על צורותיה השונות. בלשון פיוטית ופשוטה כאחת, בדקות הבחנה ובהומור היא פורשת בפנינו מעשייה על אהבה ועל העדר-אהבה. זהו סיפורם של אשה אחת, אליזבת טאוב ושל שני גברים, מקס והאדי והיחסים ביניהם הנפרשים על פני שלושים שנה. הזמן זורם במעגלים שהולכים ומתרחבים, ובתחנותיו הגיבורים נפגשים, נפרדים, עוזבים, אובדים ונפגשים שוב. הפרק הפותח את הרומן הופיע בקובץ הסיפורים "בוא אלי" כסיפור בשם "האור המפציע באין שמש". איימי בלום חוזרת לפגוש את אליזבת טאוב במקום שבו עזבה אותה, נערה לא-אהובה בת שבע-עשרה המגלה את כוחו של הגוף לעורר תשוקה, ומלווה אותה לאורך השנים שבהן היא הופכת לאשה ולאם. בשלושים השנים שחלפו לא חסרו לאליזבת מחזרים, אבל הם נטשו אותה זה אחר זה, כשכל אחד מהם מטביע בה את חותמו. האהבה לוקחת את אליזבת ואת שאר הדמויות למקומות שמעבר לכל דמיון ולחלקים לא ידועים של עצמם. היא לא מרפאה אותם, היא לא מצילה אותם וגם לא מבטיחה להם סוף שכולו טוב, אבל היא מציעה להם עוגן ומכוונת את דרכם הביתה. ...

2.
קובץ של שנים-עשר סיפורים קצרים, חלקם מקושרים ביניהם בקו עלילתי עדין. איימי בלום משלבת תובנות פסיכולוגיות ורגישות נשית כדי לחדור אל עולמה הביתי והסגור של המשפחה. בחדות אבחנה ובדקות רגשית וטקסטואלית היא מתארת מערכות יחסים מורכבות בין גברים ונשים, בין הורים וילדיהם, וחושפת לפרטי פרטים תמונות תקריב מחייהם: ילדות והתבגרות, אהבה ופרידה. איימי בלום היא פסיכותרפיסטית אמריקאית המחלקת את זמנה בין עבודתה הקלינית והכתיבה. בוא אלי הוא קובץ ביכורים של שנים - עשר סיפורים קצרים, שכמה מהם פורסמו בניו - יורקר ובכתבי עת ספרותיים. הספר היה מועמד ברשימה הסופית ל - National Book Award ושניים מתוך הסיפורים בקובץ נבחרו להופיע באנתולוגיות הסיפור האמריקאי הקצר הטוב ביותר לשנים 1991 ו - 1992...

3.
לילה אחד פורצים גברים שיכורים לביתה של ליליאן לייב במהלך פוגרום בכפר קטן ברוסיה ורוצחים את בעלה ואת הוריה באכזריות. אחד הגברים משסף את גופה של ליליאן בסכין ומותיר בגופה צלקת עמוקה. ברגע האחרון מצליחה ליליאן להבריח את בתה הקטנה סופי דרך החלון, ומאז לא נודע לה מה עלה בגורלה. לאחר שאפסה תקוותה של ליליאן למצוא את בתה היא נוסעת לאמריקה בגפה, נחושה בדעתה לפלס את דרכה בארץ החדשה. כשמגיעה אליה ידיעה שבתה בחיים, היא יוצאת למסע שלוקח אותה מעולם התיאטרון האידי בניו יורק לרובע האורות האדומים של סיאטל, ומשם לאורכו של קו הטלגרף הנודע לאלסקה ולסיביר. ליליאן פוגשת דמויות שונות ומשונות, מהן אכזריות ומהן מלאות חמלה, ועוברת מסע רצוף סכנות, קשיים והרפתקאות מטלטלות - אולם היא נחושה בדעתה למצוא את בתה האהובה כנגד כל הסיכויים. בכתיבה מלאה הומור ושנינות, בשפה אלגנטית וישירה ובהבנה מעמיקה של תשוקות הלב האנושי מגוללת איימי בלום את סיפורה האינטימי רחב היריעה של לילאן לייב, בספר מבריק שהוא בעת ובעונה אחת נוגע ללב, סוחף ובלתי נשכח. זהו ספרה החמישי של איימי בלום, ששניים מספריה תורגמו עד כה לעברית: קובץ הסיפורים בוא אלי והרומן האהבה ממציאה אותנו (בבל). איימי בלום מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת ייל, וסיפוריה הופיעו בקובצי סיפורים רבים בארצות הברית ובעולם. היא כתבה בין היתר עבור "ניו יורקר" ו"ניו יורק טיימס מגזין" וזכתה בפרסים רבים על כתיבתה. "הספר היפה והקורן הזה דחף אותי הלאה, מילה אחר מילה, הוציא אותי מהחדר והעביר אותי אל העולם שיצרה איימי בלום. זהו רומן נפלא, יקום המתעלה מעל לתקופה שהוא עוסק בה ולופת את הקורא בלי פשרות. מסעה המדהים של ליליאן, המונעת מכוחה של אהבת אם, יישאר עמי זמן רב מאוד." - רון קרלסון, מחבר The Speed of Light "כבר מזמן לא קראתי רומן שרציתי לחזור אליו, סתם ככה לשבת ולקרוא וליהנות הנאה צרופה מהקריאה. רחוקה הוא ספר מלא חוכמה עדינה, תובנה רועמת, הומור שנון וגם - אם זה אפשרי - דיוק פתלתל ונפלא. איימי בלום יצרה מגוון בלתי נשכח של דמויות. ספר נהדר." - קאלום מק'קאן, מחבר Zoli "יצירתה של איימי בלום סובבת תמיד סביב השאלה מה אנחנו מוכנים לעשות למען האהבה והתשוקה. ברחוקה היא מציירת אהבה משפחתית על יריעת בד גיאוגרפית והיסטורית רחבה. התוצאה - סיפור על אובדן והישרדות - לופתת את הקורא." - כריסטופר טילמן, מחבר Roads of the Heart...

4.

גועל נפש. הכי גרוע שקראתי אי פעם. הספר הזה פשוט לא קריא, כאילו כתבה אותו ילדה מפגרת (בלי להעליב מפגרים). מה זה הדבר הזה?? לא הבנתי על מה מסופר.... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
מתחיל טוב ומענין אבל ההמשך מצוץ מהאצבע ולא אמין. חבל.... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ