בנסיעה הקודמת לברלין לקחתי, סוג של גחמה רומנטית, את "ברלין – אלכסנדרפלאץ". דימיינתי את עצמי יושבת בכיכר וקוראת את הספר כשכוס בירה כהה מונחת על השולחן ומידי פעם אני מרימה את המבט ורואה את הסיפור. טוב, עוד לא ידעתי אז שבאלכסנדרפלאץ יש רק סניפי ענק של רשתות בינלאומיות, שום מקום לשבת בו מאלה שמדמיינים (אלא אם אתם, כמו הבת שלי, פריקים של KFC). גם לא כל כך זכרתי את הספר ככה משעמם. הפעם נסעתי עם ג'ניס ג'

#
סיפור אירוני קטן שנמתח קצת מעבר למידותיו. ניסיון לתאר התנהגות אנושית בעזרת הומור וסטיריאוטיפים. הוא מנסה לעמוד על מה שעובר לאנשים בראש בעניינים בהם אנשים נוטים להתנסח באופן מקובל, כמו זוגיות ומין, מראה חיצוני ומשיכה, גברים ונשים. החלקים הטרגיים בסיפור מטושטשים ברכות, כמו התבוננת בהם דרך עדשה מרוחה בווזלין.

<mark>צ'יק</mark> מבטאת את האמיתה שהתחברתי אליה, שגברים ונשים רוצים אותו דבר - לאהוב ולהיות אהובים.

ספר בנות חביב ועוקצני.
תחילתו בפגישה מיקרית בערב ערפילי בין ג'ניס ג'נטל לבין דרמונט פול, המצהיר על אהבתו אליה ונעלם.
בעיקבות העלמותו ג'ניס מתחילה בכתיבת רומנים רומנטיים במטרה להרויח כסף שיאפשר לה למוצאו.
ובכן, במשך 20 שנה ג'ניס מסתגרת מהעולם וכותבת רבי מכר על רומנטיקה ואהבה..בעוד הסוכנת שלה מוכרת את ספריה ומשתלטת על הרוחים\
ומעודדת את אהבתה למזון וממתקים ואת הסתגרותה מהעולם החיצון....עד ליום ב