“ספר שנחשב יחד עם ה"אי צ'ינג" לבסיס פילוסופיית ה"טאו" (או "הדרך") הסינית. הספרון קצר אומנם אך בהחלט לא קל לקריאה והבנה. אין בו עידון ו"תרגום" הכוונה לשפה בת ימינו והוא נכתב בסין במאה החמישית לפני הספירה. יש בשולי הטכסט הבהרות של המתרגמים שעוזרות לפעמים, אך הוא אינו מומלץ ל"קריאה שוטפת" כספר עלילתי, והתוצאה עשויה לנוע בין פספוס הכוונה לשריפת הפיוזים במוח מהמאמץ... אמרה ומהות מרכזית: "זה אשר יוד”

“ספר שנחשב יחד עם ה"אי צ'ינג" לבסיס פילוסופיית ה"טאו" (או "הדרך") הסינית. הספרון קצר אומנם אך בהחלט לא קל לקריאה והבנה. אין בו עידון ו"תרגום" הכוונה לשפה בת ימינו והוא נכתב בסין במאה החמישית לפני הספירה. יש בשולי הטכסט הבהרות של המתרגמים שעוזרות לפעמים, אך הוא אינו מומלץ ל"קריאה שוטפת" כספר עלילתי, והתוצאה עשויה לנוע בין פספוס הכוונה לשריפת הפיוזים במוח מהמאמץ... אמרה ומהות מרכזית: "זה אשר יוד”