“האדם, אימץ דימויים כדי לתאר את בני מינו מבעלי החיים שסובבו אותו, מקרוב או רחוק.
את החרוץ תאר כ׳נמלה׳, את האמיץ ׳ כאריה׳, את בעל הזיכרון הארוך ׳ כפיל׳ , וכך הלאה.
אדם חסר אופי אשר מתיישר עם הקו הרשמי או עם פקודות מתואר כקרנף.
למה בחרו להציג את הקרנף ככזה המתיישר על פי לחץ הכלל אינני יודע, מה שיודע אני שאסא קדמוני היה ההפך הגמור
מקרנף, וזאת כבר מגיל צעיר מאוד הוא הפגין עצמאות מחשבתית, אנטיליגנצ”