“האדם, אימץ דימויים כדי לתאר את בני מינו מבעלי החיים שסובבו אותו, מקרוב או רחוק.
את החרוץ תאר כ׳נמלה׳, את האמיץ ׳ כאריה׳, את בעל הזיכרון הארוך ׳ כפיל׳ , וכך הלאה.
אדם חסר אופי אשר מתיישר עם הקו הרשמי או עם פקודות מתואר כקרנף.
למה בחרו להציג את הקרנף ככזה המתיישר על פי לחץ הכלל אינני יודע, מה שיודע אני שאסא קדמוני היה ההפך הגמור
מקרנף, וזאת כבר מגיל צעיר מאוד הוא הפגין עצמאות מחשבתית, אנטיליגנציה רגשית מוגברת ,ותכונות פיסיות של אתלט
ברמה הלאומית כמעט.
היה זה אך ברור לכל חבריו וסביבתו שהוא יתנדב לצנחנים ויגיע רחוק במסגרת הצבאית.
את הקרירה הצבאית היה רק אסא ושתי תכונותיו האישיות , לחבל בקרירה הזאת. הוא היה אדם ישר כסרגל, ולא סבל אנשים, ובעיקר חיילים
שסיבנו, רמאים וחסרי יושרה אישית, ותכונה שניה, האיש לא ידע לסתום את פיו ולישר קו, במיוחד עם המערכת הצהלית שהיתה מערכת סגורה שלא
סבלה אלמנטים רדיקליים או אלקטרונים חופשיים. כולם היו צריכים להסתובב על פי המסלול שנקבע ומי שלא יכול להשלים עם המצב פשוט עף החוצה.
אסא היה קצין לתפארת, איש מקצוע למופת בעל ידע מקצועי נרחב ובעל ניסיון .חייליו שהחלו את דרכם אצלו בטירונות ונשארו אצלו בפלוגה עד שסיימו מסלול ויצאו לפלוגות הלוחמות.
לאחר שפיספס את מלחמת ששת הימים ( הצבה באילת, עם תיקי הצנחנים), הוא נתמנה למפקד פלוגה בסיירת חרוב.
תפקידו היה לחסום את דרכם של מחבלי אשף מירדן לישראל, ואת תפקידו זה ביצע בצורה מזהירה. אפס אבדות לפלוגתו ומעל ל-30 מחבלים מחוסלים בשנת פעילות אחת!

כמו שכבר תיארתי למעלה, אסא היה בעל אופי קשה, לא יכול להתיישר על פי הקו שהנחה המפקד , אדם בעל יושרה עצומה , ולא בחל בקונפליקטים כאשר חשב שהוא בצד הצודק, אופי שגרם לו לעשות טעויות גדולות ובעיקר לקצר את הקריירה הצבאית שלו.
ואומנם, קונפליקט כזה גרם לו לריב עם מפקדו המג״ד של סיירת חרוב ולפרישתו המוקדמת מהצבא.
אולם אסא לא היה אחד שמותר ובטח לא על עבודה שהוא אהב בכל ליבו, הוא עשה מאמצים כבירים לחזור למערכת שכה אהב. תפקידים שהוצעו לו וביניהם תפקיד מפקד גיזרת ים המלח - אילת נתפסו כבילתי חשובים
בעיניו ובמקום לקבל את התפקיד, לבצע אותו על הצד הטוב ביותר , לבלוע על כבודו הרמוס, החליט אסא לפרוש מהצבא. הוא קיבל הצבה במילואים בגדוד 71 של חטיבת המילואים של הצנחנים בתור קצין מודיעין ובתפקיד זה שימש כאשר פרצה מלחמת יום כיפור. הגדוד שלו קיבל את משימת חציית התעלה והוא היה בין הראשונים שדרכו על אדמת הצד המערבי של התעלה.
לאחר מכן יצא אסא עם המג״ד וחבורת הפיקוד לסיור אלים שהפך להיות קרב סרפיאום, קרב שבו הצטיין בגבורתו ושבשבילו קיבל את העיטור הגבוה מכל .
אות הגבורה. הלחמת יום הכיפורים היוותה נקודת מפנה בחייו של אסא קדמוני. מצד אחד, הוא התגלה כלוחם מופת ללא חת וכמנהיג אמיתי. מצד שני הוא ראה שכל נבואות הזעם שלו בהקשר למצבו של צה״ל
ולטיפשות שבאסטרטגיה שעל פיה הונהג הצבא, גרמו לתבוסה הנוראית של מלחמת יום הכיפורים. אסא יצא להפגין נגד ההנהגה והצתרף למוטי אשכנזי מנהיג
תנועת המחאה שדרשה מהמנהיגות הפוליטית של ישראל להתפטר וללכת הביתה, ובעיקר משר הביטחון משה דיין.
התנועה ידעה ימים טובים ולאחר שצברה פופולריות בציבור הביאה להתפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר ולמינויו של יצחק רבין כראש הממשלה החדש.
לאחר השיא מגיע השפל. אסא מאבד עינין, הגורמים מאבדים עינין בו והוא מתחיל לרדת במדרון.בעיקר מסיבה בריאותית- נפשית.
למזלו יש אנשים שזוכרים לו חסד נעורים ועזר ויצמן מסדר בשבילו ג׳וב במשרד הביטחון.
אסא נע בין תקופות של עליות וירידות, אישפוזים ועבודה שלא כל כך מסעירה את חושיו. ולאחר תקופה של 17 שנים במשרד ולחילופין באישפוז, הוא נתקף בבעיה שממנה כבר לא יכול היה לצאת.
השיבה מסרפיאום הוא ביוגרפיה של אסא קדמוני, אחד מטובי הלוחמים שיצאו מצהל, אדם שהיה בעל פוטנציאל מדהים, שהמערכת דאגה לבזבז ולזרוק כאילו היה למשא כבד עליה.
במקום לנצל את תכונותיו המדהימות, צהל שלא יכול היה להשלים עם אנשים שלא זורמים במסלול, נדחף החוצה, חבריו פיקודיו שעברו אותו בסיבוב פשוט התעלמו ממנו וכך הפסיד הצבא
כמו שהוא עושה לעיתים קרובות, אדם משיכמו ומעלה, ומפקד העל פוטציאל אמיתי לשפר ולהשפיע על הצבא שהוא מערכת טיפשית ושרק אנשים בינוניים בונים אותו.
ועל כך נאמר״ לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה ולמד״.
חג שמח ושנה טובה לכולכם
טוביה”

“ספר מעולה מגולל את סיפור חייו של אסא קדמוני מהגיבורים המיתולוגיים של הצנחנים, ברקע הקורא נחשף להוי המיוחד שהיה בחטיבת הצנחנים, הדרישות הערכים והמוסר היחידתי ובעיקר הרעות ואחוות הלוחמים (מה שהיום קשה למצוא).
מעניין שבשבוע שקראתי את הספר הייתי באימון מילואים בלשביית חמאם אל מליח, הבסיסים - חמאם אל מליח וחמאם דו"פ (דו פלוגתי), מוכרים לכל צנחן, שם הצנחנים עברו את האימון המתקדם שנחשב לאימון הקשה ביותר לפני עלייה ליחידה והמסכמים.
לעת ערב שכל החיילים התארגנו לארוחת ערב במחסום תייסיר נכנסתי למחנה הנטוש בחמאם ושוטטתי במקום בו עמד האוהל שלי, ראיתי את חדר האוכל הנטוש (מלא גרפיטי על הקירות) וגם הטלפון הציבורי שבו ביליתי שעות בהמתנה לשיחה עם הבית בשעת הת"ש, הזיכרונות הציפו אותי וגרמו לי להתרגשות מדהימה עם זאת כמה עצוב לראות איך בסיס שהיה אבן דרך בהכשרתם של צנחנים כה רבים עומד מוזנח ועזוב כך.”

“שמעתי על סיפור הצל"ש של אסא קדמוני במלחמת יום כיפור לפני שנים רבות ואני זוכר שהתפלאתי איך חייל אחד הצליח להתמודד עם כל כך הרבה מצרים מסתערים , לחסל רבים מהם ולהישאר בחיים... בספר הזה מסופר על מסלול חייו של אסא שבנה את כישוריו כחייל מופת ובחור אמיץ שבסופו של דבר הוביל אותו לקרב (הראשון) על חייו. ניתן לחלק את הספר לתקופה של עד הקרב ואחרי הקרב כאשר בתקופה הראשונה מספרים על אסא כנער , כחייל וכקצין. בין פקודיו היו אסף חפץ ומתן ולינאי (בואו נסכם שלא היה קל להיות חייל של מפקד כזה תובעני...). מדובר בדמות מורכבת מאד , ממש לא גיבור מושלם אלא בנאדם עם אופי לא פשוט אבל עם עקרונות ברורים. סיפור הקרב המדוייק שעבורו עוטר בצל"ש הוא שיא הסיפור והוא באמת בילתי רגיל. קורות חייו אחרי הקרב הם סיפור עצוב ולמעשה ניתן להבין שכמו הרבה חיילים מהמלחמה ההיא, הפגיעות הן לא תמיד חשופות.”

“ביוגרפיה של גיבור טראגי. למרות שם הספר, נושא מלחמת יום הכיפורים וקרב סרפיאום מופיע רק עמוק לתוך החצי השני שלו - זהו ברובו תיאור של קורותיו של אסא קדמוני בשנות ה-60', בהן חי ופעל במערך המוצנח. אין בספר תובנות אמיתיות, והוא מתאים בעיקר למי ששירת בצנחנים בשנות ה-60' ומתעניין בהיסטוריה של גיבורי התקופה ובתיאור האירועים. למרות ששמו של אסא קדמוני הלך לפניו באותה תקופה - לא מדובר בדמות שהותירה מורשת חינוכית או מנהיגותית. זהו סיפור בעיקר על טרגדיה אישית.”