“"ודאי מוזר להיחשב לדבר מה רצוי רק בזכות חוזק מפרקיך, כח גידיך וכוח הסיבולת שלך. מוזר, לקבל את ההרגשה שאין כל טעם בהימצאך פה, שם או בכל מקום, אלא אם אתה עובד - עובד - עובד - ועם זאת לדעת שבכל זאת הינך כאן, כשרק מדי פעם בפעם, רק לעתים נדירות, כקרן קלושה המאירה במקום אפל, מפציעה שאיפה לדבר מה טוב יותר. ודאי מוזר להרגיש שבעיני הנעלים עליך כמעט ואינך אנושי, ולחשוש שהם אולי צודקים בדעתם, שבאמת דמית לבהמ”

“זהו סיפורה של האנה קראפטס - שפחה נמלטת מצפון קרוליינה. מסופר בו על כל תלאותיה. מימי ילדותה כשפחה , דרך נפתולי דרכה אל החופש כאמריקנית ממוצא אפריקני שמתגוררת בניו ג'רסי. האנה מתארת את בתי אדוניה שחלקם היו אדונים די טובים וחלקם חלאות המין האנושי: יהירים, גזענים ואכזרים ביותר. הספר רצוף מוטיבים גותיים [שפה כאילו מכושפת, על-טבעית כבדה] שמאפיינים את כתיבת העבדים באותה תקופה. האנה היא אישה נוצריה אדוקה”

“"ודאי מוזר להיחשב לדבר מה רצוי רק בזכות חוזק מפרקיך, כח גידיך וכוח הסיבולת שלך. מוזר, לקבל את ההרגשה שאין כל טעם בהימצאך פה, שם או בכל מקום, אלא אם אתה עובד - עובד - עובד - ועם זאת לדעת שבכל זאת הינך כאן, כשרק מדי פעם בפעם, רק לעתים נדירות, כקרן קלושה המאירה במקום אפל, מפציעה שאיפה לדבר מה טוב יותר. ודאי מוזר להרגיש שבעיני הנעלים עליך כמעט ואינך אנושי, ולחשוש שהם אולי צודקים בדעתם, שבאמת דמית לבהמ”

“זהו סיפורה של האנה קראפטס - שפחה נמלטת מצפון קרוליינה. מסופר בו על כל תלאותיה. מימי ילדותה כשפחה , דרך נפתולי דרכה אל החופש כאמריקנית ממוצא אפריקני שמתגוררת בניו ג'רסי. האנה מתארת את בתי אדוניה שחלקם היו אדונים די טובים וחלקם חלאות המין האנושי: יהירים, גזענים ואכזרים ביותר. הספר רצוף מוטיבים גותיים [שפה כאילו מכושפת, על-טבעית כבדה] שמאפיינים את כתיבת העבדים באותה תקופה. האנה היא אישה נוצריה אדוקה”