“להיות חוה אלברשטיין זה טייטל מחייב. לכתוב ספר זה כבר מעורר ציפיות ומבחינתי הציפיות לא התגשמו. לצורך ההגינות אציין שקראתי חצי ספר ולא המשכתי.
היא זמרת אדירה, יש לה רפרטואר מדהים ומרגש, אבל הספר לא ריתק אותי, ככל הנראה משום שהוא בנוי קטעים-קטעים, פרקים-פרקים, בתיאורים די יבשים של באנו, היינו, שרנו, הלכנו. אין קשר בין הדברים, אין רצף, אין עומק רגשי, אין באמת גילוי של תחושות אמיתיות. חבל”