הספר בנוי בצורת שיחה/ראיון ומסודר בצורה די עקבית כאשר אין קפיצה גדולה מדי בין הנושאים, דבר הראוי לציון משום שהשיחות נפרשו על מספר שנים.
כבוד גדול יש לתת ל<mark>מיכאל ששר</mark> על היכולת לנהל שיחה עם אדם רם מעלה כמו פרופסור ליבוביץ ולדעת כיצד לשאול שאלות שמצד אחד ישמרו על הרמה הגבוהה של השיח ומצד שני לא מתנשאים או הופכים את השיחה לבלעדית, אלא ממש מקנים הרגשה לקורא כאילו הוא נוכח ושייך לשיח.
במהלך הקריאה נחשפ

ישעיהו ליבוביץ היה אישיות מיוחדת-הדבר בא לידי ביטוי בספרו על עולם ומלואו.
מאז שהספר נכתב חלפו שנים רבות אך הוא אקטואלי כאילו יצא מהדפוס זה עתה.
<mark>מיכאל ששר</mark> שאל וישעיהו ליבוביץ ענה על פי תפיסתו המיוחדת-מענין להשוות בין הערכותיו לאשר יתרחש בעתיד לבין המציאות שבה אנו חיים כיום.

עבר לא מעט זמן, והימים שבהם נתפס גנדי כאיום הגדול על הדמוקרטיה, הנאורות וזכויות האדם נראים רחוקים מאוד.
הספר הזה הוא פרוטוקול של שיחות ארוכות בין עיתונאי שמאלני (אמנם מהדור הישן; "כשם שאני רוצה את רבת עמון..." עמ' 79) לבין הסמן הקיצוני של הימין, הוגה רעיון הטרנספר.
המציאות הפוליטית, המדינית, הצבאית השתנתה מאוד; האינתיפאדה הראשונה התחלפה בשניה ובשלישית; רעיון "שתי מדינות לשני עמים" התקבל ע"י ראשי