הספר מגולל את סיפורו יוצא הדופן של מפעל חיים ואת תולדותיה של מסירות אין קץ לערכים חינוכיים. זהו סיפורו של מרכז החינוך בצה"ל, שהוקם בחיפה, בבית רוטנברג, ונקרא על שמו של קולונל מרכוס, אשר נורה באזור קרית-ענבים בידי כוחות צה"ל, משום שלא ידע עברית ולא קרא את הסיסמה הדרושה כאשר התקרב לאחד המוצבים. בספר מתוארים הקשיים, הסיפוק והבעייתיות של קליטת חיילים חדשים שזה מקרוב באו ארצה, וגם תהליכי האינטגרציה ביניהם לבין החיילות המורות שהוצבו במחנה....

הספר נכתב כרומן תיעודי המקפל בתוכו ארבעים שנות חיים משותפים עם אשת נעורים, והמספר על אהבה נואשת למפעל חינוכי חלוצי בנגב, שהוקם בהשראתו של הזקן בלב הישימון ושסופו זעזוע אישי של עקירה מאונס המקום – אירוע טראומטי הנחתם כטרגדיה. דפי הספר הם כפרקי מגילה מחיי הארץ שמרכזה אישה בעלת נפש אצילה ורומנטית. תולדות חייה משקפים את עולמו של דור המעבר, בני טרם מדינה, שנפשם קרועה בין האמונה בערכי התקופה החלוצית לבין קשיי הסתגלות לסגנון חיים חומרני והמאבק על כוח ושליטה. סיבלה הפרטי של האישה וגעגוע לעולם שחלף מתמזגים בהשקפה על סבלו של הכלל, והופכים לאלרגיה על דמותה של החברה בת ימינו....