הלוואי והיה פה נורמלישני לנדוי4ספר נהדר בכל הרובדים האפשריים.<mark>שני</mark> כותבת ״בגובה העיניים״ של הקורא ומאפשרת הצצה אל החיים שלה כבחורה ולוחמת ועל ההתנגשויות והמורכבויות שהחיים האלה מזמנים לנו.כקורא מהצד, המילים בספר נוגעות בך וגורמות לך להזדהות עם דברים מסויימים בחיי היום יום.ממליץ על הספר בטירוף. כתיבה נהדרת, ותוכן מעולה שמתחבר ישר ללב.
הלוואי והיה פה נורמלישני לנדוי3וואוהספר גרם לי להרגיש משהו שלא הרגשתיבתור אחד שלא חווה שירות קרבי, ובטח שלא בתוך מלחמה - קשה להבין מה עובר על האנשים בחזית, ועל הסובבים אותם לא פחות. הספר גורם לך פתאום להבין. הוא לקח אותי למסע קצר שבו הסתכלתי מעיניים של נערה לוחמת על המציאות של ה<mark>שני</mark>ם האחרונות, והמילים שהיא כתבה הצליחו להדהד בתוכי, דבר שלא חשבתי שיקרה לי.ניכר מאוד שמעבר לתמה המרכזי שהוא כמובן המציאות האבסורדית של המלחמה בישראל
הלוואי והיה פה נורמלישני לנדוי3ממליץ בחום.קראתי והזדהיתי עם המון קטעים בתור לוחם בעצמי.הקטע "אם תחזור" גרם לי לחשוב על החברים שאיבדתי בדרך.הוא, כמו קטעים אחרים, כתוב בצורה יותר ישירה- דוגרי על הרגשות בסיטואציה.לעומת זאת יש גם קטעים ציוריים בדימויים שלהם שמאוד אהבתי, כמו- "הייתי דג אבל שכחתי". בקיצור אני ממליץ בחום, ואולי תזדהו איתו גם.