“48 שנים למלחמה ההיא. והטראומה שהיא השאירה בבני הדור ההוא (אלו שנלחמו בה, אלו שחוו אותה כאזרחים או מילואימניקים, אבל גם אלו שהתגייסו במהלך עשר השנים אחריה ו"חיו לאור הלקחים") - הטראומה ההיא לא נעלמת. היא אולי נדחקת ומנסים להתעלם ממנה. אבל היא פה. וכמו חיטוט בפצע כואב, אני מנסה לקרוא עוד ועוד, לחפש עוד חומרים, לקבל עוד זוויות. והספר של אבירם ברקאי הוא חלק מהחיטוט. אבירם ברקאי איננו היסטוריון ולא”

“הספר "פתאום היתה מלחמה" מאת אבירם ברקאי (הוצאת כנרת, זמורה, 2022) הוא ניסיון של המחבר לפענח כיצד האחרונים לדעת על המלחמה, ולהתכונן כראוי לקראתה, היו דווקא מי שפגשו בה ראשונים – הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן? ברקאי גדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון. בין חבריו היה גם עמר, בנו של הרמטכ"ל חיים בר־לב. ‏ביולי־אוגוסט וגם בנובמבר 1971, כתב, "התגייסנו לצבא שאחרי מלחמת ששת הימים. עמר הלך לסיירת מטכ"ל. ה”

“מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? שהייתי קטן, על החול בחוף דור שהיה אז בתשלום אבל לפחות נקי, הייתי יושב שעות בשולי החול, היכן שהים מלחך את היבשה, ובונה לעצמי חומה – ערמת בוץ, מחוזקת בחול יבש-רטוב שמטפטף ועושה צורות מעניינות, וצדפים... וגאה איך אני חוסם את הים הגדול, לרוחב של יותר משני מטר מלגעת בי. לא חשבתי על היותו של החוף לגונה, כמעט בריכה, ולא חשבתי שהים לא באמת מנסה -וגאה ובטוח כל כך בעצמי, עד ש”

“”תראה, יש עוד אפשרות. אפשר לבוא ולהגיד האשמים הם אלה שהסתכלו על אמ"ן כפי שהסתכלו. שהרי אם היו קצת בודקים היו מגלים שכל ההיסטוריה מוכיחה שאי אפשר להתריע על התקפת הפתעה. מה אתה בעצם אמרת לי? בעיני הקברניטים אמ"ן היה כמו אתרוג. ואני שואל למה עשיתם מאמ"ן אתרוג? הרי הוא לא אתרוג. ולמה הוא לא? כי ההיסטוריה של האתרוג הזה, מוכיחה שהוא אף פעם לא יכול להתריע. אם היו לומדים את ההיסטוריה היו רואים שאין לזה שו”

“48 שנים למלחמה ההיא. והטראומה שהיא השאירה בבני הדור ההוא (אלו שנלחמו בה, אלו שחוו אותה כאזרחים או מילואימניקים, אבל גם אלו שהתגייסו במהלך עשר השנים אחריה ו"חיו לאור הלקחים") - הטראומה ההיא לא נעלמת. היא אולי נדחקת ומנסים להתעלם ממנה. אבל היא פה. וכמו חיטוט בפצע כואב, אני מנסה לקרוא עוד ועוד, לחפש עוד חומרים, לקבל עוד זוויות. והספר של אבירם ברקאי הוא חלק מהחיטוט. אבירם ברקאי איננו היסטוריון ולא”

“הספר "פתאום היתה מלחמה" מאת אבירם ברקאי (הוצאת כנרת, זמורה, 2022) הוא ניסיון של המחבר לפענח כיצד האחרונים לדעת על המלחמה, ולהתכונן כראוי לקראתה, היו דווקא מי שפגשו בה ראשונים – הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן? ברקאי גדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון. בין חבריו היה גם עמר, בנו של הרמטכ"ל חיים בר־לב. ‏ביולי־אוגוסט וגם בנובמבר 1971, כתב, "התגייסנו לצבא שאחרי מלחמת ששת הימים. עמר הלך לסיירת מטכ"ל. ה”

“מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? שהייתי קטן, על החול בחוף דור שהיה אז בתשלום אבל לפחות נקי, הייתי יושב שעות בשולי החול, היכן שהים מלחך את היבשה, ובונה לעצמי חומה – ערמת בוץ, מחוזקת בחול יבש-רטוב שמטפטף ועושה צורות מעניינות, וצדפים... וגאה איך אני חוסם את הים הגדול, לרוחב של יותר משני מטר מלגעת בי. לא חשבתי על היותו של החוף לגונה, כמעט בריכה, ולא חשבתי שהים לא באמת מנסה -וגאה ובטוח כל כך בעצמי, עד ש”

“”תראה, יש עוד אפשרות. אפשר לבוא ולהגיד האשמים הם אלה שהסתכלו על אמ"ן כפי שהסתכלו. שהרי אם היו קצת בודקים היו מגלים שכל ההיסטוריה מוכיחה שאי אפשר להתריע על התקפת הפתעה. מה אתה בעצם אמרת לי? בעיני הקברניטים אמ"ן היה כמו אתרוג. ואני שואל למה עשיתם מאמ"ן אתרוג? הרי הוא לא אתרוג. ולמה הוא לא? כי ההיסטוריה של האתרוג הזה, מוכיחה שהוא אף פעם לא יכול להתריע. אם היו לומדים את ההיסטוריה היו רואים שאין לזה שו”