דוד (פולי) בלומנטל (1926-2006) נולד בטופליצה שבטרנסילבניה, והתבגרותו התרחשה תוך כדי מלחמת העולם השניה, תחת השלטון ההונגרי האנטישמי. רק לאחר סיום המלחמה נודע לו כי רוב משפחתו נרצח במחנות הריכוז.
מיד לאחר המלחמה הצטרף לתנועת דרור-הבונים (המוכרת בארץ יותר כ"מחנות העולים"), והחל בפעילות המכוונת להכשרת צעירים יהודים מרומניה לעליה לארץ – גם לגאלית וגם בלתי לגאלית – והתיישבות בקיבוצים.
עקב פעילותו זו, כמו צעירים רבים אחרים, הוא הפך ליעד ומטרה של הסקוריטטה (שירותי הבטחון של רומניה, המקבילה של הקג"ב והשטאזי), ועל כך שילם במעצרים, משפטים ומאסרים ממושכים, ולימים הוכר כ"אסיר ציון".
בשלהי 1960 שוחרר ממאסרו האחרון לאחר שזה קוצר, ועלה עם אשתו ובנו לישראל.