נפש של כינור מאת דוד (פולי) בלומנטל הוצאת כריכה רבים ומכירי לב הם ניצולי שואה, כאשר בכל פעם מחדש אני קוראת על עוד ועוד של ניצול , עוד ועוד נשמה שדאבה בשואה , כשבתוך מציאות של עובדן , מאבק על צלם אנוש ,צומחת עדות נדירה בכנותה סיפורו של אדם אחד שנלחם לשמור על נפשו , כמו כינור עדין שממשיך לנגן גם שמיתריו נקרעים ...בספרו" נפש של כינור "של דוד (פולי) בלומנטל הנכתב ע"י אביו זוכה להוציא לפועל את הרצון אביו ז"ל בו הוא פורש את מסעו בין תהומות השואה והקומוניזם במסע אנושי נוגע ללב שלא הותיר בי עין יבשה ,על כח הזיכרון , התקוה , ועל הנפש שלא נכנעה .... בין צלילי הכינור ובין שתיקת הזיכרון נפרש לו סיפורו של אדם , שנפש אחת הצילה מכילה אותו לא בגוף אלא ברוח , מתוך שתיקות הגטו והחקירות הקפואות , צומחת קריאה צלולה אחת – לשמור על הנפש גם כשהכל נלקח ... בכתיבה צלולה מאופקת ונוגעת כנה ואמיתית הוא מגולל את סיפורו של גיבור הנכתב בגוף שלישי ובוחר שלא לכלול שמות הפרטים של אלה עומדים לצדו או נגד, מתוך הרצון של אלמוניות שהיא גל-עד לכל מי שעברו דומה. הספר נפתח בתיאור רגע מעצרו בדירה שלו באמצע הלילה, כשקצין הסקוריסטה מופיע ומשתלט על חייו. ובחקירתו הוא מחזיר במחשבתו את כל חייו, מלידתו עד העלייה לישראל כשהסיפור עובר דרך ילדותו בעיירה קטנה וחוויותיו האותנטיות בה ., למעבר הדרמטי כיבוש , גטו פלוגות עבודה ,והניסיון להישאר אנושי בתוך מכונת הרצח והשלטון האכזר . דרך סיפור חיים יוצא דופן המצליח לשלב היסטוריה קשה עם אנושיות ורגש שהביא אותי לקרוא את הספר בגמיעה אחת שהשאירה את בי חותם עמוק בבליבי. סיפורו של בלומנטל אינו רק עבר אלא עדות לניצחון הנפש על השלטון על הפחד ועל הזמן .כי כשנסגר הספר , נשאר בו מהדהד צליל עדין כמו מיתר שלא נשבר , זה נפש הכי נורמלי שממשיכה לנגן גם בדמה את קולו .... נפש שח כינור ספר מרגש ונוגע ללב ,סיפור שמזכיר לנו כמה כח טמון ברוח האדם גם בזמנים קשים ביותר ... מומלץ בחום ולו גם להדהד את נגינתו של הכינור ל. לא ישכח ...