» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (21):
הספרייה העברית בברלין,
ביבליוגרפיה - מלחמת יום כיפור - זמן אמת,
מזרח תיכון ואסלאם למכירה,
תבל ומלואה - מצרים,
בטחון ומדינה,
מדף ההיסטוריה שלי,
היסטוריה,
אסלאם,
ספרים שמכרתי,
פעמיים,
ראשון כחדש שני טוב,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
היסטוריה-ספרים להחלפה,
הדרכה ועיון- ספרים להחלפה,
ספרים להחלפה,
חומר רקע,
היסטוריה,
ספריעד- מדע המדינה, יחב"ל, מזרחנות ,
אסלאם,
כותר,
2ב-סלון,
עוד ...
|
|
5.
|
|
ספרו של פרופ' שמעון שמיר ממוקד בשאלה עתירת-הלקחים איך ומדוע החמיצה ישראל את "השלום החם" עם ירדן. מעולם לא היה, וספק אם יהיה בעתיד הנראה לעין, מנהיג ערבי כמו המלך חוסיין, אשר ביקש לכונן עם הישראלים שלום של הפלת החומות, של שיתוף פעולה נרחב ושל קשרי עם-לעם. אדריכלי השלום משני הצדדים הכריזו בחגיגיות על כוונתם לבסס את היחסים על מערכת אדירה של פרויקטים משותפים בתחומי הכלכלה והתשתיות, אשר יעלו את רמת החיים ויציגו דוגמה ומופת לאזור כולו.
ברם, לא חלף זמן רב מאז חתימת חוזה השלום והנה התחוור כי ישראל אינה פועלת ברצינות להגשמתו של החזון הזה, ו"פירות השלום" אינם מתממשים. נטייתם של המדינאים להמשיך ולהשמיע מעל כל במה את בשורת השגשוג שהשלום מביא בכנפיו הניבה בקרב הירדנים, אשר מצבם הכלכלי בפועל הלך והורע, אכזבות מרות. יתר על כן, ממשלות ישראל נקטו מפעם-לפעם צעדים אשר, מתוך אדישות או זלזול, התעלמו מפגיעוּתה של ההנהגה הירדנית וגרמו לה מבוכות וקשיים. בשלהי תקופת חייו חש חוסיין שהוא מרומה, ונואש מן "השלום החם". השלום הצטנן והוגדר לבסוף בפי יורש הכס עבדאללה כ"שלום קר".
פרקי הספר מציגים את ההתייחסויות לשלום של המלך חוסיין, של יד ימינו הנסיך חסן ושל הקהילה הפוליטית הירדנית על מגוון מרכיביה. בספר נדונה בהרחבה המדיניות הירדנית של שלושת ראשי הממשלה שכיהנו בתקופת השלום עם חוסיין – יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו. כמה פרקים מוקדשים לדיון בפרויקטים השאפתניים בשטחי הכלכלה והתשתיות ובאחריתם המאכזבת. הפרק האחרון מעדכן את ההתפתחויות עד לימינו אלה ומציג את השאלה המתבקשת, במיוחד בצל המהפכים של "האביב הערבי", האם התדרדרות היחסים הייתה בלתי-נמנעת.
העלילה נגולה מנקודת התצפית של נציג ישראל בירדן באותם הימים, השגריר שמעון שמיר, ומבחינה זו ניתן לשייך את הספר לסוגה של ההיסטוריה הדיפלומטית. סוגיות עיוניות ומושגיות של הדיפלומטיה והמדינאות בכללותן משובצות בדיון במקומות המתבקשים.
...
|
|
7.
|
|
ביום שבו מסר סאדאת במועצת העם המצרית את ההודעה הדרמתית על כוונתו להגיע לכנסת בירושלים התחיל פרופ’ שמעון שמיר לנהל יומן. הוא תיעד בו את המפגש בין שני הצדדים הללו שלחמו שנים רבות כל כך ועתה פנו לדרך הפיוס. הרישומים ביומן מתארים ישראלים ומצרים הפוגשים זה את זה ונחשפים, לרוב ללא הכנה מספקת, זה לתרבותו של זה.
הזירה העיקרית של המפגשים המתוארים ביומן היא המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. המרכז האקדמי הוקם על יסוד התפיסה כי שלום בר קיימא עושים לא רק בין ממשלות אלא גם בין עמים, וכי שיתוף פעולה מדעי ותרבותי יוכל לתרום תרומה משמעותית לכך.
הגם שבסופו של דבר נכזבו רבות מן התקוות שנתלו בשלום בתחילה, עלה בידי ראשי המרכז לדורותיהם ליצור מקום אחד שבו ישראלים ומצרים פועלים יחדיו להרחבת גבולות הידע ולהכרת תרבותו של האחר.
כותרתו הראשית של הספר, עֲלֵה טָרָף, רומזת כמובן ליונה ששבה לתיבה ו"עלה זית טרף בפיה", נושאת בשורה של פיוס ושלום. המרכז האקדמי הישראלי בקהיר אכן צמח מתוך בשורה של שלום וביטא אותה בפעולותיו. לימים התחוור כי יחסי השלום הם מוגבלים מאד ו'המרכז' בבדידותו נותר כמעין עלה "טָרָף", דהיינו קטוף ותלוש - נקודת–אור חריגה במערכת יחסים שבה רבו האכזבות....
|
|
8.
|
|
באוקטובר 1811 הגיע לנמל עכו אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) עם רעייתו חעשה (חסיה). בארבעים שנות חייו בארץ ישראל הוא התבלט כאיש ציבור מסור – מחדש הקהילה האשכנזית בירושלים ומשקם בית הכנסת "החורבה". זלמן צורף העמיד אחריו שושלת צאצאים והיה לאבי משפחת סלומון, שבניה פרו ורבו והטביעו את חותמם על חיי היישוב היהודי ומדינת ישראל.
המאמרים בקובץ שלפנינו מספרים על חייהם ועל פועלם של שלושה דורות לבית סלומון: זלמן צורף – מפלס הדרך; בנו מרדכי סלומון – חלוץ השיבה אל האדמה; ובפירוט רב יותר – נכדו יואל משה סלומון, שהקים את פתח תקווה, בנה את נחלת שבעה ופעל רבות בהנהגת הקהילה.
סיפור בית סלומון שילב ומשלב יחדיו את רוחות התחייה דתית של שלהי המאה השמונה עשרה, את המתחים והעימותים בין "ישן" ל"חדש" במהלך המאה התשע עשרה, ואת ניצני התנועות הלאומיות המודרניות של סוף אותה המאה.
ישראל ברטל, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתולדות יהודי מזרח אירופה והיישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה.
שמעון שמיר, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בין נושאי מחקריו: סוריה וארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, היהודים במצרים ובעולם הערבי, והחברה הערבית בארץ ישראל....
|
|
