“הספר הזה מדייק כל כך את שמו. הוא קצר, נוקב, חד ומכאיב, ממש כמו דום לב. לכאורה יש לרוני הכל. בעל , ילד מתוק, עבודה שהיא אוהבת. היא עובדת בבית מלאכה לתכשיטים, וגם אם יכלה להיות צורפת מן המניין ולהתעסק בצד האמנותי, היא העדיפה את הצד הטכני. היא מתעסקת בהלחמות של התכשיטים. וכולם יודעים שכל תיקון בעייתי שדורש דיוק ומומחיות- רוני היא הכתובת. היא יודעת לקחת שברי חלקים ולאחות אותם לשלם. רק את חייה ש”

“בספרה דום לב הרגיש העדין האנושי והפגיע של ציפי בן שלום היא רוקמת סיפור של קשרים ורגשות אמיתיים ויוצקת לתוכן יחסים ואנושיות שבירה . בהתחלה מודה ומתוודה כשראיתי את שם הספר התכווצתי ונרתעתי לאחור ממשמעות שמו , כמשהו חד ונוקב ובמועקה שעשה לי בלב . ובמהלך הקריאה בו הוא היה לי כמוטיב מסקרן לעלילה שבסופו של דבר היה לי לגורם הפתעה .... רוני צורפת תכשיטים , נשואה לעופר , הבעל האידיאלי : חם איכפתי מכ”

“איזה יופי. יש לה, לרוני, את כל הסיבות להיות מאושרת. עבודה טובה כצורפת, אמנית בתחומה. מרתכת בעדינות חלקי תכשיטים זה לזה ומתקדמת לניהול. רונצ'וק, הבעל האוהב עופר ושקד, בן מדהים וטהור. משפחתיות מושלמת ואוהבת. מבקרת מדי פעם את סבא שלה בבית אבות. בקושי רואה, ואיזו אהבה. הוא המשענת, הסלע. מלטף בתנועות קבועות את ידה מהאצבעות לפרק. 'שבי, מיידלע , חיכיתי לך. ספרי מה קורה'. הסבתא הסיעודית בחדר אחר שר”

“ספר נוגע ללב על רוני שיש לה הכול בעל אוהב ילד מקסים עבודה טובה אבל רוני לא מרוצה. תמיד משהו חסר לה היא אוהבת מאוד את הילד שלה ואת בעלה וכל שבוע הולכת לבית אבות לבקר את סבא שלה שהוא עיוור אך רואה דברים שאחרים לא רואים. העלילה מתקדמת המשפחה מתפרקת טראומה קשה מופיעה וטורפת את כל הקלפים. רוני נכנסת לדיכאון והדבר היחיד שמקשר אותה לחיים הוא שקד בנה. הסופרת בונה את העלילה בצורה מושלמת וכותבת במילים י”

“הספר הזה מדייק כל כך את שמו. הוא קצר, נוקב, חד ומכאיב, ממש כמו דום לב. לכאורה יש לרוני הכל. בעל , ילד מתוק, עבודה שהיא אוהבת. היא עובדת בבית מלאכה לתכשיטים, וגם אם יכלה להיות צורפת מן המניין ולהתעסק בצד האמנותי, היא העדיפה את הצד הטכני. היא מתעסקת בהלחמות של התכשיטים. וכולם יודעים שכל תיקון בעייתי שדורש דיוק ומומחיות- רוני היא הכתובת. היא יודעת לקחת שברי חלקים ולאחות אותם לשלם. רק את חייה ש”

“בספרה דום לב הרגיש העדין האנושי והפגיע של ציפי בן שלום היא רוקמת סיפור של קשרים ורגשות אמיתיים ויוצקת לתוכן יחסים ואנושיות שבירה . בהתחלה מודה ומתוודה כשראיתי את שם הספר התכווצתי ונרתעתי לאחור ממשמעות שמו , כמשהו חד ונוקב ובמועקה שעשה לי בלב . ובמהלך הקריאה בו הוא היה לי כמוטיב מסקרן לעלילה שבסופו של דבר היה לי לגורם הפתעה .... רוני צורפת תכשיטים , נשואה לעופר , הבעל האידיאלי : חם איכפתי מכ”

“איזה יופי. יש לה, לרוני, את כל הסיבות להיות מאושרת. עבודה טובה כצורפת, אמנית בתחומה. מרתכת בעדינות חלקי תכשיטים זה לזה ומתקדמת לניהול. רונצ'וק, הבעל האוהב עופר ושקד, בן מדהים וטהור. משפחתיות מושלמת ואוהבת. מבקרת מדי פעם את סבא שלה בבית אבות. בקושי רואה, ואיזו אהבה. הוא המשענת, הסלע. מלטף בתנועות קבועות את ידה מהאצבעות לפרק. 'שבי, מיידלע , חיכיתי לך. ספרי מה קורה'. הסבתא הסיעודית בחדר אחר שר”

“ספר נוגע ללב על רוני שיש לה הכול בעל אוהב ילד מקסים עבודה טובה אבל רוני לא מרוצה. תמיד משהו חסר לה היא אוהבת מאוד את הילד שלה ואת בעלה וכל שבוע הולכת לבית אבות לבקר את סבא שלה שהוא עיוור אך רואה דברים שאחרים לא רואים. העלילה מתקדמת המשפחה מתפרקת טראומה קשה מופיעה וטורפת את כל הקלפים. רוני נכנסת לדיכאון והדבר היחיד שמקשר אותה לחיים הוא שקד בנה. הסופרת בונה את העלילה בצורה מושלמת וכותבת במילים י”