"כמו יצורים חיים, חגים פושטים ולובשים צורה. יום הכיפורים הפך מיום כפרה פולחני ליום תשובה, כשם שפסח הפך משֵם של קורבן למועד שבמוקד שלו סיפור, הגדה. אך החגים אינם פשוט משילים את משמעויותיהם הישנות ולובשים חדשות. הם ממשיכים לסחוב, גם בגלגוליהם המאוחרים, את שורשיהם הקדומים, הקמאיים. שורשים אלה אנו מבקשים לחשוף כאן." מדוע תוקעים בקרן של איל בראש השנה? מדוע בסוכות לוקחים לבית הכנסת ארבעה מיני צמחים? ומה מקור הנרות בחג החנוכה? בגן ובבית הספר מלמדים אותנו שהשופר נועד לעורר לתשובה, שארבעת המינים מסמלים סוגים שונים של טיפוסים בעם ישראל, ושבחנוכה מדליקים נרות לזכר נס פך השמן. הסברים אלה מבוססים על מסורת חז"ל, אבל במאות השנים שלפני חז"ל, ואף בזמנם, סופרו על חגי ישראל סיפורים אחרים שנשאו אופי שונה מאוד - מגוונים יותר, פראיים יותר, ופתוחים לעולם הרחב. חוקר התרבות היהודית פרופ' ישי רוזן־צבי מזמין אותנו להעמיק חקר ולבחון את ההיסטוריה של החגים מראשיתה. בספר זה הוא חושף בפנינו רבדים עמוקים, דרמות אדירות ומקורות מפתיעים, המסתתרים תחת המסורות המקובלות לגבי חגי ישראל ומנהגיהם. ישי רוזן־צבי מלמד תלמוד וספרות יהודית עתיקה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל הוא ספרו החמישי בעברית. לפניו ראו אור הטקס שלא היה: מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, מאגנס; גוף ונפש ביהדות העתיקה, מודן; בין משנה למדרש: קריאה בספרות התנאית, האוניברסיטה הפתוחה; ומגוי קדוש לגוי של שבת: האחר של היהודים: קווים לדמותו, עם עדי אופיר, כרמל....

קיומה של הבחנה בין גוף לנפש הינה אחת ההנחות הבסיסיות בתרבותנו, החל בחלוקה המקובלת בין חולים בגופם וחולים בנפשם ועד לאנשים ההולכים לסדנאות מודעות עצמית כדי לעשות משהו ״בשביל הנשמה״. מה מקורה של הבחנה זו, מניין באה, וכיצד הפכה לפופולרית כל כך? בספר זה נבחנים שורשיה של ההבחנה הן בעולם המקראי והן בזה ההלניסטי. ההנחה בבסיס הספר היא שלרעיונות, כמו למוסדות ולמדינות, יש היסטוריה, וניתן להתחקות אחר לידתם והשתנותם. דרך סקירה וניתוח של מופעי הנפש במבחר יצירות ־ במקרא, אצל אפלטון, פילון, פאולוס, מגילת ההודיות והמשנה - בוחן הספר סדרת שאלות: מה מקור ההבחנה בין גוף לנפש? כיצד מדומיינת הנפש? האם יש קשר בינה לבין יחס שלילי לגוף ולגופניות? מהו היחס בין מודלים שונים של הנפש לתפיסות של החיית המתים והישארות הנפש? כיצד ההבחנה משפיעה על סוגיות של מגדר ומיניות? ליהדות העתיקה, בה מתמקד ספר זה, השפעה מכרעת על הנצרות הקדומה, אשר מצידה השפיעה באופן עמוק על התרבות המערבית. במובנים מסוימים עוסק הספר בשורשיה של התפיסה המערבית של גוף ונפש, כלומר, בתפיסה שלנו את עצמנו כחיבור של גוף ונפש ובמשמעות שאנו מעניקים לכך.   פרופסור ישי רוזן־צבי עומד בראש החטיבה לתלמוד וספרות העת העתיקה בחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל־אביב והוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים. ספרו: Demonic Desires: Yetzer Hara and the Problem of Evil in Late Antiquity יצא לאחרונה לאור בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה....

"גוי" הוא שם לכל מי שאינו יהודי. אין לו שום תכונה חוץ מהיותו שלילה (לא יהודי). אבל לשם מה הוא נחוץ? לרוב העמים, וגם לרוב הדתות, אין שם הכורך בכפיפה אחת את כל מי שאינו נמנה עליהם. ספר זה עוסק באופן שבו ישראלים ויהודים, דוברי עברית, ארמית ויוונית בעת העתיקה, דמיינו את "האחר" שלהם. הספר מזהה את הגוי כמבנה מחשבתי ולשוני שלם ומראה כי בניגוד לתפיסה המקובלת ‒ לפיה הגוי, כמסמן של כל "לא־יהודי" באשר הוא, קיים כבר מן המקרא, מראשית ימי ישראל ‒ מבנה זה לא הופיע למעשה לפני המאה הראשונה לספירה. בלידתו דחק הגוי והעלים תבניות קודמות, מגוונות ומרובות, של היבדלות, שאותן אנו עמלים לשחזר. בספר משולבות קריאות שונות: פילולוגיות, הסטוריות, ודיסקורסיביות, המצטרפות יחד למאמץ לחשוף את הופעת המבנה הזה, לתהות על יציבותו הבלתי רגילה ולברר את משמעותו הפוליטית בזמן הזה. שכן הגוי אינו רק מושג מן ההיסטוריה הרחוקה, אלא תבנית יסוד שמעצבת את חיי היהודיים גם כיום, ובמדינת ישראל גם את חייהם של הלא־יהודים החיים ביניהם ולצִדם. ישי רוזן־צבי מלמד תלמוד באוניברסיטת תל־אביב. עדי אופיר מלמד פילוסופיה פוליטית באוניברסיטת בראון, רוד איילנד....

בין משנה למדרש מציג באור חדש את המהפכה המשפטית שחלה ביהדות בשלהי העת העתיקה. המשנה, שנחתמה בראשית המאה השלישית לספירה על ידי רבי יהודה הנשיא, הייתה ראשיתה של מהפכה נורמטיבית ופרשנית חסרת תקדים. לראשונה בתולדות התרבות היהודית, שהעבירה את מסורותיה מדור לדור, נוצרה מערכת חוקים מקיפה העומדת לעצמה, במנותק מן המקרא. ספרי החומש זכו באותה תקופה גם לפרשנות נועזת ומתוחכמת, בספרות המדרש, שהוציאה את התורה מפשט הכתוב והתאימה את מסריה למציאות זמנם של החכמים.   כיצד קרה שקמה בעולמם של החכמים מערכת חוקים חדשה ושונה מזו שהתקיימה מאות שנים? האם המדרש אכן נולד למטרות פרשנות או אולי מונחות בבסיסו מוטיבציות אחרות? המחבר בוחן שאלות יסוד אלה ומציע להן תשובות מפתיעות.   פרופ' ישי רוזן-צבי הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. מחקריו עוסקים בשאלות של כינון זהות אישית וקולקטיבית בתלמוד ובפרשנות מדרשית. ב-2013 נבחר לכהן כחבר האקדמיה הישראלית הצעירה למדעים. ספרו הקודם Goy: Israel's Multiple Others and the Birth of the Gentile (Oxford, 2018), שנכתב עם פרופ' עדי אופיר, דן במושג ה"גוי" מן המקרא ועד הספרות הרבנית....