אני אוהב ספרים נידחים, אינני כותב ביקורת על רבי מכר, גם מפני שאני בדרך כלל לא קורא אותם, גם מפני שאנשים חשובים ממני כבר כותבים עליהם ביקורות לאין מספר וגם מפני שדעתי אינה חשובה במיוחד.
למה אני אוהב ספרים נידחים? אולי אני אוהב להראות יוצא דופן, אולי מפני שגם אני כתבתי פעם ספר כזה, ואולי מפני שרק מתוך החוץ אפשר לראות את הפנים בבהירות הגדולה ביותר. על כל פנים "הספר השחור" של <mark>נחמי דרימר</mark> הוא ספר נידח,