|
1.
|
|
דינה רובינה נולדה בטשקנט, אסיה התיכונה. גמרה אקדמיה למוסיקה. מגיל 16 פירסמה יצירותיה בכתבי עת רוסיים פופולריים. עד כה חיברה 4 ספרים בשפה הרוסית. יצירותיה תורגמו לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פולנית, הונגרית ועוד. זה ספרה הראשון היוצא בעברית.מ1990- חיה בירושלים.כלת הפרס הספרותי על שם אריה דולצין.``את המלאך השומר שלי אני מתארת לעצמי בדמותו של שומר מחנה ריכוז: קרח, עינים עכורות שיכורות, במכנסי מוך עבים, הספוגים בשתן ובטבק... המלאך השומר שלי משגיח עלי ללא התלהבות יתר. ככל שמשרתו מחייבת אותו ולא יותר... למען האמת, אין לו, לפרצוף שומר האסירים הזה, התעסקות רבה אתי. רק כאשר מתעורר רצון עז לברוח מן האזור הזה המכונה ``חיים``, אוחז מלאכי השומר בצווארוני ומושך אותי עד לשלב הבא בחיי, כשהוא חובט בתוך כך באחורי ומקפל את ידי מאחור. וזה הדבר הטוב ביותר שהוא מסוגל לעשות.כאשר אני מתעשתת אחרי טיפול מעין זה, אני מגלה לפתע, שהנופים סביבי הם יפהפיים, וכי טרם מלאו לי עשרים שנה (או עשרים ושש, או שלושים) וכי החיים הינם עסק שאפשר לשאתו בנקל...הנה גם עכשיו, אני מביטה מחלון חדרי על הר הזיתים וחושבת על זה, שהנוף פה נפלא ושעוד לא מלאו לי ארבעים וכי החיים הם ללא סוף.ללא סוף, שיקח אותם השד...``...
|
2.
|
|
מומחה לאמנות, זייפן מעולה בעל נפש של יוצר; חובב הרפתקאות, מעין רובין הוד מודרני, איש אשכולות ואוהב יופי – במיוחד בהתגלמותו הנשית. זכאר מירונוביץ' קורדובין נקרא על שם סבו ודומה לו כמו שתי טיפות מים. ממנו הוא ירש את שערו השחור, את אופיו ממוקד המטרה, את כישרונו הרב ואת שכלו החד. בין הרצאות, נסיעות עבודה (חוקיות וחוקיות פחות), פגישות אהבים ושעות של התייחדות עם יצירותיו המתהוות, מתכנן קורדובין את נקמתו על מה שעשו לחברו הטוב לפני שנים. במסעו מישראל לספרד, לאיטליה ולוותיקן הוא רוקם את התגמול על מה שעוללו לאנדרוּשה.
בקווי מתאר עדינים ובשפה עשירה מצטיירות מתוך זיכרונותיו של קורדובין תמונות ילדותו בוויניצה שבאוקראינה על כל טיפוסיהן: אימו ה"שרלילה" (תכונה שעוברת במשפחה), דוד סיוֹמה המסור, דודה לידה המשוגעת – וגם דודה ז'וּקה מלנינגרד, שעושה ערבסק בכל בוקר. ואנדרוּשה חברו הטוב שמחכה לו. נראה שהרגע שזכאר המתין לו כל השנים הולך וקרב. האם יוכל לנוח סוף־סוף?
היונה הצחורה של קורדובה הוא סיפור על חברות, נאמנות וגורל. דינה רובינה מובילה אותנו דרך רחובותיהן וקהילותיהן של ערים רבות ומשרטטת את תמונת חייו של אדם, על כל גווניו ומשחקי האור והצל שבנפשו. הצלילה לתוך מוחו של קורדובין וההתבוננות בעולם דרך עיניו החדות היא תענוג צרוף המבטיח קריאה בנשימה עצורה....
|
|