״הבחור המת בדירה ממול״-<mark>לוסי סקור</mark>

הוצאת אהבות

488 דף

ריילי מזכירה לי את הילד בסרט ״החוש השישי״…I see dead people

ספר ראשון של ריילי ת׳ורן, אשה גרושה חסרת כסף, שעובדת בהגהה של חדשות טלוויזיה, עבודה מחורבנת במקום מחורבן, גרה בבניין שהוסב לבית מגורים לקשישים (מקסימים ושובבים), בעיקר גברת פני בת ה-80, ופעילה מחתרתית ואנשים חסרי פרוטה (ריילי), היא גם מדיומית, כמו כל משפחתה וחוזה חזיונות שלפעמים מגי

טוב אז הדבר הכי טוב בספר הזה זה כנראה החלק של התודות בסוף, ואני אפילו לא ממש מגזימה, מה שקצת מבאס. אז אמנם החלק של התודות באמת די יפה - שזה מרשים כי זה חלק שכמעט אף פעם לא מעניין אף אחד - אבל בשביל שהחלק הזה יהיה יותר טוב מהספר עצמו, משהו צריך להיות ממש משובש בספר.

אז הספר מדבר על מישהי שקוראים לה נעמי, שמגיעה לאיזו עיירה אחרי שהיא ברחה מהחתונה שלה או וואטאבר כזה, והיא פוגשת באדם בלתי נחמד שקור

הספר ארוך מדי, אבל אני אוהבת ספרים ארוכים.
אין לי כוח ממש להסביר לכם על העלילה, אבל אני אשתדל, כדי שזאת לא תהיה הביקורת הכי קצרה שכתבתי.

אז נעמי מגיעה לעיירה בשם נוקמאאוט כי אחותה התאומה טינה קראה לה.
כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה לא זכרתי את התקציר, רק זכרתי את העמודים הראשונים שקראתי.
אז כל מה שקרה אחרי שנעמי הגיעה למקום שבו היא ואחותה קבעו, היה הפתעה עבורי.

טינה היא לגמרי התאומה המרושעת,