“הסיפור שמאחורי הספר הוא זה שגרם לי לחכות שיגיע תורו ברשימת הקריאה,
מדובר בסאטירה על אנטישמיות שנכתבה עם תום מלחמת העולם הראשונה, והכותב בעצם חזה את שואת היהודים כשהעמיד במרכז הספר סיטואציה דימיונית לאז - ניקוי וינה מיהודים וההשלכות המיידיות על העיר, תוך התמקדות בסיפורים אישיים על משפחות ואהובים שנאלצו להיפרד.
בהתחלה הסאטירה פועלת את פעולתה, זה משעשע יותר מכואב אבל מעורר מחשבה גם על המציאות שלנו”