|
|
|
1.
|
|
׳ונאלין הגיעה מהפיליפינים לישראל לפני שמונה שנים, ארבעה חודשים ושניים עשר ימים. בזמן הזה היא צמודה ליצחק, קשיש נרגן מרמת־גן שתלוי בה יותר ממה שהוא מוכן להודות. היא מקלחת, מלבישה, משכיבה במיטה, מבשלת ויושבת ומדברת איתו, כך שאף אחד מהם לא ירגיש לבד. היא נאחזת בסופי השבוע החופשיים עם חברותיה המטפלות ובביקורים בכנסייה. הטלפון הנייד שלה הוא הקשר היחידי שיש לה לחיים שהותירה מאחור – לבעלה אנג׳לו ולבתה מאדי – האנשים שלמענם הגיעה לעבוד בישראל לפני כל־כך הרבה זמן. הקושי שבמרחק ובגעגוע נעשה קשה עוד יותר עבור ג׳ונאלין כשהיא מגלה פרטים מטרידים על אופן ההתמודדות של בעלה עם היעדרה, והיא נאלצת לבחון מחדש את בחירותיה ולהתעמת עם התוצאות של הקרבתה.
מאדי היא נובלה עדינה ומעוררת מחשבה ששמה במרכזה דמות שהקורא הישראלי רגיל לראות כדמות משנה, אם בכלל. היחסים שבין מטפל למטופל, בדידות וגעגועים הם תמות מרכזיות בנובלה, ואלו מקבלות בתוכה ייצוג חדש בספרות הישראלית....
|
|
3.
|
|
שיהיה עם מה לברוח הוא ספר שיריה החדש של המשוררת והסופרת נעמה הכט. הכט, ילידת 1991, מביעה בשירתה את המורכבות של האישה הישראלית העכשווית באוסף השירה החדש שלה, ומציעה לקוראים הצצה אל נבכי משפחתה וההיסטוריה האישית שלה, ולעיתים גם מביטה אל הטבע החולף של החיים.
בעולם שבו אנשים מחפשים חיבור והבנה, שירתה של הכט חוצה את התחום האינדיבידואלי, מתעמקת בטווח הרחב של הישראליות, על כל הניואנסים שלה. "שיהיה עם מה לברוח" הוא שיקוף נוקב של זהות, השוזר יחדיו בצורה הרמונית את סבכי ההתבוננות הפנימית האישית, ההקשר החברתי והחוויה הישראלית הייחודית.
הכט, המוכרת בשל ספרה ״מאדי״ אשר הביא את סיפורה המרגש של מטפלת סיעודית פיליפינית בישראל, מביאה עתה את תרומתה החדשה והמשמעותית לעולם השירה העברית. היכולת שלה לנווט בין נבכי נפש האדם מהדהדת לאורך כל האוסף, מה שהופך את "שיהיה עם מה לברוח" לקריאה מהנה, מרגשת ומעוררת מחשבה.
הוצאה לאור של ספר זה מגיעה בצומת דרכים מכריע ומעורר מחשבה על אודות ההיבטים האוניברסליים של זהות והשפעתו העמוקה על ההקשר התרבותי והחברתי. הנושאים שמובאים ב"שיהיה עם מה לברוח" חורגים מהגבולות הגיאוגרפיים, ומזמינים את הקוראים להרהר במהות הקיום ובקשרים התרבותיים שמגדירים אותם....
|
|
