“כתבו עליו שהספר הזה הוא כמו אישה יפה רק הפוך! סטלה ליין, 30, מתכנתת מבריקה שפיתחה אלגוריתם ששווה מיליונים. יש לה תסמונת אספרגר (אוטיסטית בתפקוד גבוה) שהיא מסרבת שתגדיר אותה. ההורים שלה רוצים שתתקדם לזוגיות וילדים. היא מרגישה שבגלל מי שהיא היא לא מצליחה למצוא בן זוג, אז היא שוכרת את מייקל - נער ליווי - שיאמן לקראת הדבר האמיתי. לנוסחה/הקשר העסקי נוספה כימיה מטורפת בין סטלה למייקל שנבנת לאט ומתח”

“על כריכת הספר רשום: אם אהבתם את פרויקט רוזי, זה הספר בשבילכם. ואני מוסיפה: אם אהבתם את אלינור אוליפנט ואם התגעגעתם אליה- אתם מאוד, אבל מאוד תאהבו את הספר הזה. ביום שישי שטוף שמש בעודי מחכה לחברה בטיילת מול ים טורקיז שקט ומרגיע, התחלתי לקרוא את הספר ולא רציתי שהחברה תגיע, לא רציתי לקשקש על כוס קפה- לא רציתי כלום חוץ מאשר לשבת ולקרוא על סטלה ליין. הלן הואנג כתבה כביכול רומן משעשע ומאוד סקסי. סט”

“הלן הואנג רוצה להכניס אותנו לעולמם של הנשים המאובחנות על הרצף האוטיסטי, והיא מציירת לנו גיבורה מוכשרת וביישנית המצויה על הרצף. יש לה עבודה טובה ומשכורת מעולה אבל אין לה בן זוג. כדי מצוא אחד כזה היא יודעת שעליה לשפר את האינטראקציה שלה עם בני המין השני כי הדייטים אליהם יצאה הותירו אותה פגועה ומתוסכלת. אם רק תדע מה עליה לעשות היא תוכל להצליח גם בתחום הזה, חשבה. סטלה, גיבורת הספר, נפגשת עם מייקל שהו”

“הגעתי לחצי הספר ונטשתי. בניגוד למה שציפיתי מהכריכה (ומהאיזכור של פרויקט רוזי) הספר נוטה יותר לכיוון הרומן האירוטי מאשר הרומן הרומנטי/צ'יק ליט. עכשיו- התחשק לי צ'יק ליט, לא רציתי ספר עמוס בתיאורי סקס- וחצי מעמודים שקראתי היו כאלה. הרגשתי קצת מרומה, והמשכתי בתקווה להתגבר על זה, כיוון שכשהספר (אם נוריד את התיאורים המפורטים) היה סוחף, אבל בסוף הרגשתי שזה לא שווה את הזמן שלי והחלטתי לנטוש. אז זו הז”

“כתבו עליו שהספר הזה הוא כמו אישה יפה רק הפוך! סטלה ליין, 30, מתכנתת מבריקה שפיתחה אלגוריתם ששווה מיליונים. יש לה תסמונת אספרגר (אוטיסטית בתפקוד גבוה) שהיא מסרבת שתגדיר אותה. ההורים שלה רוצים שתתקדם לזוגיות וילדים. היא מרגישה שבגלל מי שהיא היא לא מצליחה למצוא בן זוג, אז היא שוכרת את מייקל - נער ליווי - שיאמן לקראת הדבר האמיתי. לנוסחה/הקשר העסקי נוספה כימיה מטורפת בין סטלה למייקל שנבנת לאט ומתח”

“על כריכת הספר רשום: אם אהבתם את פרויקט רוזי, זה הספר בשבילכם. ואני מוסיפה: אם אהבתם את אלינור אוליפנט ואם התגעגעתם אליה- אתם מאוד, אבל מאוד תאהבו את הספר הזה. ביום שישי שטוף שמש בעודי מחכה לחברה בטיילת מול ים טורקיז שקט ומרגיע, התחלתי לקרוא את הספר ולא רציתי שהחברה תגיע, לא רציתי לקשקש על כוס קפה- לא רציתי כלום חוץ מאשר לשבת ולקרוא על סטלה ליין. הלן הואנג כתבה כביכול רומן משעשע ומאוד סקסי. סט”

“הלן הואנג רוצה להכניס אותנו לעולמם של הנשים המאובחנות על הרצף האוטיסטי, והיא מציירת לנו גיבורה מוכשרת וביישנית המצויה על הרצף. יש לה עבודה טובה ומשכורת מעולה אבל אין לה בן זוג. כדי מצוא אחד כזה היא יודעת שעליה לשפר את האינטראקציה שלה עם בני המין השני כי הדייטים אליהם יצאה הותירו אותה פגועה ומתוסכלת. אם רק תדע מה עליה לעשות היא תוכל להצליח גם בתחום הזה, חשבה. סטלה, גיבורת הספר, נפגשת עם מייקל שהו”

“הגעתי לחצי הספר ונטשתי. בניגוד למה שציפיתי מהכריכה (ומהאיזכור של פרויקט רוזי) הספר נוטה יותר לכיוון הרומן האירוטי מאשר הרומן הרומנטי/צ'יק ליט. עכשיו- התחשק לי צ'יק ליט, לא רציתי ספר עמוס בתיאורי סקס- וחצי מעמודים שקראתי היו כאלה. הרגשתי קצת מרומה, והמשכתי בתקווה להתגבר על זה, כיוון שכשהספר (אם נוריד את התיאורים המפורטים) היה סוחף, אבל בסוף הרגשתי שזה לא שווה את הזמן שלי והחלטתי לנטוש. אז זו הז”