ביקורת ספרותית על נוסחת הנשיקה מאת הלן הואנג
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בדצמבר, 2019
ע"י dina



על כריכת הספר רשום: אם אהבתם את פרויקט רוזי, זה הספר בשבילכם. ואני מוסיפה: אם אהבתם את אלינור אוליפנט ואם התגעגעתם אליה- אתם מאוד, אבל מאוד תאהבו את הספר הזה.

ביום שישי שטוף שמש בעודי מחכה לחברה בטיילת מול ים טורקיז שקט ומרגיע, התחלתי לקרוא את הספר ולא רציתי שהחברה תגיע, לא רציתי לקשקש על כוס קפה- לא רציתי כלום חוץ מאשר לשבת ולקרוא על סטלה ליין.
הלן הואנג כתבה כביכול רומן משעשע ומאוד סקסי. סטלה ליין היא בחורה בשנות השלושים, בעלת מוח מבריק, היא אקונומטרית (מה זה? כשאתם קונים באתר מקוון בגד מסויים ומופיעה לכם הודעה :אם אהבתם את המוצר הנ"ל אולי תאהבו גם את זה ואת זה) שעושה ערימות כסף בחברה מצליחה שפיתחה אלגוריתם שיכניס לה לה עוד אי אלו גרושים. היא רווקה, היא די בודדה. היא עובדת שבעה ימים בשבוע, העבודה היא כל חייה , סטלה חולה על העבודה שלה, היא מוצלחת במה שהיא עושה, ושעות העבודה הרבות ובמיוחד אלו של סוף השבוע באות למלא חלל גדול של ריקנות ובידוד חברתי.

סטלה סובלת מתסמונת אספרגר. היא רגישה לרעש, לריחות עזים, לקולות רמים, למגע- ובמיוחד כזה לא צפוי. היא צריכה את סדר היום הקבוע שלה, ולעשות את הדברים עפ"י דרכה. כל שינוי או סטיה מערערים אותה. כל אלו מבודדים אותה מחברת אנשים , ולמעט חבריה לעבודה והוריה אין לסטלה קשרי חברות. עם כל ההצלחה שלה בעבודה והשליטה המוחלטת במה שהיא עושה המצב בחייה האישיים ההפך המוחלט. אין לה כישורים חברתיים ולא את הידע הבסיסי הדרוש להתנהלות חברתית. היא לא יודעת מה נכון להגיד ומתי,לא יודעת לפרש סיטואציות, נראה כאילו כל ניסיון חברתי שלה משול לאדם השוחה נגד הזרם.

" היא רואה את העולם ובאה במגע איתו בצורה שונה, אבל זאת היא. בליבתה היא תמיד תישאר אוטיסטית. אנשים קוראים לזה הפרעה, אבל לא זאת ההרגשה. מבחינתה זה פשוט איך שהיא." (עמ' 274)

כל אלו הביאו את סטלה לפנות לסוכנות ליווי, שם יצרה קשר עם מייקל. סטלה באה אליו בהצעה מפתה עם מערך שיעורים מוסדר ומובנה, כשכל רצונה לפתח מיומנות חברתית. לדעת להתנהל בחיים. גם במיטה וגם, ובעיקר- מחוצה לה. החיבור הבלתי אפשרי בין השניים האלו מצליח מעל למשוער ומוכיח לנו (שוב) עד כמה האהבה היא הגשר שיכול לגשר על הכל.
השתמשתי למעלה במילה כביכול. ולמה כביכול? כי מעבר למעטה המצחיק והקליל מטפלת הסופרת בהמון רגישות בשלל נושאים כבדי משקל. אהבה, זוגיות, מערכות יחסים, השוני בין אנשים, ובעיקר- קבלה והכלה של השונה. הנגשת האנשים שעל הספקטרום תוך כדי סיפור מקסים. סטלה ליין היא דמות שובת לב שהתאהבתי בה במיידית.

מקסים!
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
תודה אירית. אכן, גם כאלו צריך לפעמים.
dina (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יעל, מבינה את מה שאת אומרת. ומצד שני- למה לא בעצם? זה לא אמור להיות אישיו. כמו שלכתוב סיפור על גיי'ז לא אמור להיות אישיו.
מסכימה איתך שבשנים האחרונות יש הצפה. זה באמת ממאיס.
אירית פריד (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
דינה, הכי חשוב שנהנים ועל הנאה אין לאפ'חד מונופול ...
ומצחיק וקליל זה מה שאנחנו צריכים מדי פעם..
תודה לך.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נשמע מעניין.
אבל אני מאסתי בספרים הלוקחים תופעה - כמו אספרגר, למשל - ומקשטים בה את ספריהם.
dina (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
פרפר:)זה בדיוק, יחד עם העטיפה הפשטנית מה שיהיה בעוכריו של הספר הזה.
תודה חני וסקאוט. אגב סקאוט, את רוזי קראתי את הראשון בסדרה והסתפקתי בו. הרגשתי שהדמות הראשית נלעגת וכאילו כל הספר נכתב במעין דאחקה על הנושא.
חני (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
לא קראתי את פרויקט רוזי. יום שישי מול הים קניתי. את הספר לא בטוח.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה עם פרפר.
אבל ביקורת טובה ומלבבת.
ניכר שאכן נהנת מהספר. אני אשאר לי עם פרויקט רוזי שתכננתי לקרוא לפחות את הספר הראשון מתישהו.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
היה נראה לא רע עד שהגעתי לעניין נערת הלווי :-)
נראה שנוותר.
dina (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
חיים קטנים ספר ב׳?
מורי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ברור שלא. רק מה כן בשבילי?
dina (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
:)
לא נראה לי שצפוי מטח כבד. תראה, אני אהבתי את הספר מאוד אבל הוא לא בשבילך.
מורי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ממך זה נשמע מה זה טוב. אבל טיל(מן) אחד הספיק והנה כיפת ברזל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ