» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (78):
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
לשאול מהספריה,
צוק העיתים,
ראשונה,
דו,
מעוניינת לקרא,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא,
ספרי הספריה החדשה שאהבתי,
ספרים שקראתי,
ספרים שריגשו אותי,
אהובים שלי,
שוכב על המדף ומחכה שיהיה לי זמן אליו,
צריכה לקרוא,
ספרים שקראתי,
אלו שתמיד בזווית העין,
רמה 2- קראתי ואהבתי,
קראתי,
הספרים שקראתי ,
הספרייה העברית בברלין,
נערמים על המדף,
ספרים טובים במיוחד,
סתם יושב על המדף,
מעולים,
שוקלת לקרוא,
סיפורת - מקור ,
צריך לקרוא,
ספרים שקראתי 2013,
פרוזה מקור למכירה,
ניצן,
קראתי ואהבתי,
סיפורי משפחות,
100 הספרים שאתם חייבים לקרוא במהלך חייכם - אתר סלונה,
פרוזה ( כלבויניק :) יש גבול למידת ההשקעה בקטלוג),
100 ספרים שחייבים לקרוא,
להשיג,
קראתי ואהבתי,
ספרים שקראתי,
קריאה - מבוגרות.ים,
סיפורת - מקור,
לרכוש,
קראתי ואהבתי,
* ספרים (כללי),
כפולים,
One Eye Symbolism ,
מצעד הספרים של משרד החינוך (כיתות י'-י"ב),
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
הספר יותר טוב... (ספרים שנהיו לסרטים, ולהפך),
קְרִיאַת יַם סוּף,
מוצלח, משובח, הֵיאָח!,
מועמד,
א,
קראתי,
מעניין...,
ספרות מקור,
המלצות מהאינטרנט,
חיי מדף,
תומחר ,
יש בספרייה,
ספרים לקרוא,
זלי תקרא בהמשך,
רמה 4 - ספרים שלא סיימתי, סיימתי ולא ממליצה עליהם, סיימתי וחבל שקראתי עד הסוף,
ספרים שקראתי,
STORIE DI COPERTINA,
קריאה למבוגרים.ות,
ספרים למכירה או החלפה,
שצריך,
מעוניינת לקרוא,
לקריאה,
קראתי?,
קראתי,
אולי מתישהו,
To-Read,
רוצה לקרוא - בעקבות המלצות וביקורות כאן,
לקרוא,
מתח ואימה (סטיבן קינג ועוד ...),
עם הספר,
Long Story Short,
עוד ...
|
1.
|
|
ה"מספר" של הרומאן של בני ברבש הוא ילד אחוז דיבוק של תיעוד, הגדל בתל - אביב של שנות השמונים, מצוייד בטייפ, שאליו הוא "מחובר כמו לאינפוזיה", ובו הוא מקליט בלי הרף. הפקעת האסוציאטיבית של האירועים, שהילד מספר אותם באיזשהו זמן לא - מוגדר, מתבססת בחלקה הגדול על התיעודים המוקלטים, הכוללים גם דברים רבים שאינו מבין, או שלא הבינם בזמנו. מצד אחד הרומאן הזה הוא סיפורה הרב - קולי של משפחה מסועפת, ששורשיה באירופה ובדרום - אמריקה. וקרוב יותר אל הילד עצמו - לפנינו סיפור המשברים החריפים והתכופים, המטלטלים את היחסים בין אביו לאמו, ש"חצי מהחיים שלהם מתועדים אצל ילד אחד והחצי השני מוכחש על - ידי הילד השני". על רקע זה גם צובר הילד המספר את מושגיו על מין ועל יחסי גברים - נשים. אבל הספר - שבגלל הפרספקטיבה של הילד המקליט, והפוטו - מונטאז'ים שמייצרת תודעתו, הוא רומאן קומי לעילא - הינו בעצם ספר על מקומו של הסיפור המשפחתי בכינונה ובגיבושה של הזהות האישית. "לא נולדנו לתוך דף חלק שאנחנו יכולים לכתוב בו על עצמנו מה שמתחשק לנו". המשפחה אינה מסגרת הרמונית. ברבש תופס את ההשתייכות המשפחתית כמבוססת דווקא על קווי - שבר דמיוניים שקורעים את המשפחה לגזרים ; על סיפורים מתגוששים. כל אחד מספר את ה"מציאות" אחרת, והאחדות היא של פילוג ומשבר מתמידים, בטורים גבוהים. הדבק המשפחתי הוא דווקא בתהומות שאינם ניתנים לגישור. החיים בתוך המשפחה מעניקים לכל אחד תפקיד בסיפורו של האחר, ועליו להבין את האחר, ולחיות למענו, וגם להשתחרר ממנו, ולהיות שונה, ולהיכשל בציפיות שמצפים ממנו - עליו להמשיך בסיפור, להשתלב בו, אך גם לספרו כסיפור מנוגד. ודווקא הקונפליקטים המתמידים, שבהם כל אחד צודק ולכל אחד כואב משהו בפנים, מחליפים את אופיים כעבור זמן - כשמספרים אותם לא בהכרח באופן מהיימן. כאן הצדדי הופך לעיקר, והכאב והזעם הופכים בדיעבד לסיפור קומי ומשעשע, המבדר את נמעניו. ההזרה הקומית של הכאוב היא אחד ההישגים המובהקים של הרומאן של ברבש. וכמו אצל שחרזאדה, כשנגמרים הסיפורים, יבואו חוסר - הפשר, הזמן המרוקן והאינות....
|
2.
|
|
אסף, נער כמעט בן 13, ילד חריף בעל פוטנציאל להיות מדען, עוקב בהשתאות אחרי המפץ הקטן המתחולל יש-מאין בחיי אביו, רועי, ומביא לשינויים מרחיקי לכת בחיי כל המשפחה ואף ליותר מכך. כי בוקר אחד, כשאמו סמדר מתעוררת, היא מבחינה שמגומת האוזן של בעלה, הממשיך לישון לידהּ כמו תינוק, מבצבץ עץ-זית זערורי, עם עלים פצפונים וענפים דקיקים, עדינים יותר מהידיים של בתה הקטנה נוגה – ואם הוא לא היה יוצא מתוך האוזן השמאלית של בעלה, היא היתה חושבת שהעץ הזה ממש-ממש מתוק. וזוהי רק ההתחלה. ככדור-שלג הצובר נפח ותאוצה עוד תלך ותתגלגל, מסיבוך לסיבוך, עלילת הנובלה של ברבש – קומדיה פנטסטית שנונה, עם גוגול בהופעת-אורח, שעם זאת היא גדושה ריאליזם ומושרשת עמוק במציאות הישראלית. ברבש לא כתב אליגוריה קמוטת-מצח, אלא סיפור כֵּיפי, משעשע ומבריק, שבו עץ-זית הוא קודם-כל עץ-זית. ואם הוא גם הרבה יותר מכך, הרי זה על אחריותם הבלעדית של חֶברָה ושל שיח-לאומי. שהרי החל משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל לפי ההבטחה בספר דברים, ועד למהומות עצי-הזית של השנים האחרונות, מככב עץ-הזית בארץ במרחב הסמלי של נרטיבים לאומיים נאבקים, המבקשים לסמן באמצעותו את הבעלות 'הטבעית והעתיקה' על הטריטוריה. הוא הנטיעה הכי שורשית מכולם, העמידה ביותר והמכה שורשים בעקשנות. הוא צבע מדי הצבא וגם 'סמל השלום'. זהו אם-כן סיפורו של אדם ש"נכנס לא זית לראש" כבעיה רפואית, ורק שלא בטובתו נראה הזית לאחרים כסמל. "המפץ הקטן" הוא ספרו הרביעי של בני ברבש, שאף כתב, בין השאר, את התסריטים לסרטים "מאחורי הסורגים" ו"אחד משלנו" ולסדרת הטלוויזיה "טירונות".
...
|
4.
|
|
תשע שנים אחרי 'מיי פירסט סוני', רב - המכר הבלתי - נשכח, הזוכה מאז לאלפי קוראים חדשים מדי שנה, רואה אור 'הילוך חוזר', הרומאן החדש של ברבש. מיקי, פרסומאי, צייר כושל לשעבר, מואס בשגרת חייו ובשבע - עשרה שנות נישואיו הכבויות. כבר שנים הוא משקיע מאמצים להפיק איזו התרחשות שתחלץ אותו מהמעגלים השחוקים של קיומו ותאפשר לו להתחיל הכל מחדש, ובוחן בהתמדה בפנטוזיו בבואות מפורטות של חיים אלטרנטיביים. ההזדמנות "נקרית" לו בלובי של מלון: כשהמלצרית מחפשת איזה "מר ספירו", שהגיעה אליו שיחת טלפון, מחליט מיקי החלטה גורלית - להעמיד פנים שהוא ספירו ולקבל את השיחה. מרגע זה ואילך הוא נשאב להרפתקה של התחזות כפולה ומכופלת, כי בזהותו השאולה עליו להתחזות למתחזה - מסתבר שספירו הוא זייפן ציורים נודע, שהוזמן לפברק ציור של צייר נשכח מן הרנסנס, יוהנס גומפ, שגומפ נראה בו כשהוא מצייר דיוקן - עצמי ומביט בעצמו בראי.קומדיית הבבואות הזאת הופכת להילוך חוזר, לסיפור מעגלי שראשו וזנבו עתידים להיפגש. חייו השאולים של מיקי עתידים להיפגש. חייו השאולים של מיקי מתערבבים בחייו הקודמים. הוא פוגש מעין מקבילה של אשתו בעבר, ומקבילה אפשרית של עצמו בעתיד. עלילת ה"זהות הגנובה" זוכה ברומאן של ברבש לאחד ממימושיה המבריקים, הנועזים והקומיים ביותר; מסתבר בה שמאחורי כל חיים מסתתרים חיים שאולים ומאחוריהן חיים שאולים אחרים... הסאטירה הזאת, על הגבר הישראלי, מסחררת במונולוגים פנימיים צבעוניים, מצחיקים לעילא - כמעט "סלפסטיק" של הרהורים. אבל בסופו של דבר מוצבת בה מראה אכזרית, שבה על מיקי לבחון את כשלונו כאדם, כבעל, כבן וכחבר ולהתמודד עם זהותו המתפוררת. הדמיון הקומי המדהים, רב - ההשראה, של ברבש מספק לנו שפע מצבים משובבי נפש וניסוחים פרדוקסליים מעוררי - מחשבה, ואלה הולכים ומתגלגלים, עם התקדמות הקריאה בספר, לחווייה קיומית מעוררת אמפתיה....
|
5.
|
|
נישואיה השלווים של זהבה הולכים ומתערערים בעקבות סימנים מטרידים המרמזים לכך שבעלה חי חיים כפולים. אחרי שמצאה שערה בלונדינית ארוכה על הגופייה שלו, אקדח שלא ידעה על קיומו ותיבת סתרים נעולה במגירת שולחנו, נהפכת החשדנות שלה לאובססיה המשבשת את דעתה.
כדי להתחקות אחר עקבות בעלה ולפענח את חידת חייהם המשותפים היא מגייסת לעזרתה פיזיקאית ססגונית, חוקר פרטי שרוט, פסיכותרפיסט נודע המתעב את מטופליו וזקן ארמני ממזרח ירושלים, מומחה בקופסאות קסמים.
תוך כדי מסעה המטורף של זהבה אל מחוזות הסוד והכחש מתחדדות שאלות בנוגע לטיבם של קשרי נישואים, אמון ובגידה, כפירה ואמונה, הכרחיות ומקריות; ומתברר האופי השברירי של האהבה והקלות הבלתי-נסבלת שבה אנחנו ממירים אותה בקנאה ובשנאה.
הקורא היוצא בעקבותיה נסחף בזרם מחשבותיה הקדחתניות ותועה יחד איתה בין הזיה למציאות, כדי לפצח את החידה המטלטלת של הקופסה, המשגרת את זהבה אל נקודת האל-חזור.
החיים בחמישים דקות הוא רומן מבריק, מותח, משעשע ורב-המצאות, הכתוב כולו מתוך תודעתה של דתייה ירושלמית בורגנית. זהו ספרו החמישי של בני ברבש (מיי פירסט סוני), שכתב גם את התסריטים ל"טירונות", "מאחורי הסורגים" ו"האמת העירומה".
...
|
7.
|
|
נציגי רשויות המדינה עורכים ביקור בביתו של פנסיונר ומתאמים אתו מועד למותו משום שהפך לנטל ונעשה מיותר, שלא לדבר על מקום החניה שמכוניתו תופסת בלב תל אביב. זוג הצופה בסרט מפנטז על אפשרות לאהבה עם שחקניו הראשיים. הייטקיסט מצליח משתוקק להשאיר חותם בתולדות האנושות ומוכן לשלם מיליונים לסופר צללים שיכתוב בשמו יצירת מופת. אלה הן כמה מהדמויות בספר הזה, וכולן חוות את קיומן כמצבים בפוטנציה — כמי שכל החלטה שלו מסמנת את הוויתור על שלל אפשרויות אחרות, אולי טובות יותר מזו שבה בחר. באמצעות הדמויות מנהל ברבש, הנתפס פה כמין קהלת פוסט־מודרני, משא ומתן שנון ונוקב, עם הטרגיות של הבחירה החופשית, אם היא בכלל קיימת.
אחרי 5 רומנים (הידוע שבהם מיי פירסט סוני) 12 סרטי קולנוע (בכללם מאחורי הסורגים), 120 פרקי דרמה לטלוויזיה (טירונות) וכמה מחזות, מפרסם בני ברבש ספר מפתיע המשלב את ההזוי והממשי; הנוגה והמשעשע; המקאברי והאנושי. ספר חכם, של סופר שמבין משהו ביחסים בין נשים וגברים בכלל ובגבריות הישראלית בפרט. כמעט בכל הסיפורים יש נגיעות בהחמצה, בזוגיות במשבר, באהבה נואשת ובחשדנות פתולוגית, אבל כולם משופעים בהומור פרוע, נטול רוע, ובסלחנות כלפי החולשות האנושיות. / יגאל שוורץ...
|
|