במרכז "אישה – ילדה, גבר – אישה" עומדת דמות של אישה המגדלת בנות ("הִיא לֹא יוֹדַעַת/ מֵאַיִן תִּשְׁאַב כּוֹחוֹת לְגַדְּלָן יוֹתֵר/ מִכְּפִי שֶׁגָּדְלָה בְּעַצְמָהּ") ואוהבת איש, בעודה מנסה להשלים חסכים רגשיים המלווים אותה מילדותה. התבוננותה הצלולה והמעמיקה של קמה שיר, המשלבת כנות רגשית פשוטה עם אירוניה דקה, יוצרת שירים חכמים אך לא מתחכמים, שיש בהם גם התייחסות לתיאוריות בפסיכולוגיה (וְהוּא לֹא יוֹנֵק,/ לֹא מֵהַשָּׁד הַטּוֹב וְלֹא מֵהַשָּׁד הָרַע") ולאבני דרך בשירה העברית ("שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִיַּעֲרוֹת הַפֶּרֶא") אך אינם מיועדים רק ליודעי ח"ן, להיפך, רבות ורבים יוכלו להזדהות עם החוויות ועם השורות שמוסיפות להדהד עוד זמן רב אחרי הקריאה (למשל, "אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁהִתְפַּנָּה מִן הַחֶדֶר")....

אוסף שירים זה, הנפרש על פני כ־250 עמודים, מציג את שלל החוויות הקשורות לתהליך ההיריון, הלידה וההורות המוקדמת. בספר גם מוצגים קולות חדשים שכמעט שלא נשמעו עד כה ולא נאספו באופן מסודר: הקול הגברי, התלבטויות היריון, טיפולי פוריות, ואבדני היריון ולידה. אנו כבני אדם נוטים לראות בתהליך הלידה תהליך של יצירה, אולם כל אירוע בתהליך זה טומן בחובו, בו זמנית, הולדה ואובדן. הלידה נושאת עמה את אובדן הזהות הקודמת ויצירתה של זהות חדשה. המפגש עם הילד המציאותי, לעד יביא עמו את חווית האובדן של הילד המדומיין, וההחלטה שלא להביא ילד נושאת עמה את אובדן ההליכה בתלם האתוס החברתי־תרבותי. תהליך הלידה שזור מאירועים רבים, שלכולם תפניות אפשריות: להרות או לא להרות, אילו הורים יהיו לרך הנולד, כיצד יתקיים תהליך ההפריה, האם יתפתח ההיריון כראוי, כיצד יראו וירגישו הלידה וההורות הראשונית, איזה תינוק יוולד? האנתולוגיה כוללת מאמר מאת ד״ר ענת פלגי הקר (פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית ומחברת הספר ״מאי־מהות לאימהות״, הוצאת ״עם עובד״), ומבין המשוררות והמשוררים תוכלו למצוא את: אפרת מישורי, רוני סומק, לי עברון, יעל צבעוני, הדס גלעד, גיא עינת, חיה משב, קמה שיר, לורן מילק, מתי שמואלוף, יעל שריר, צילה זן־בר צור, ארלט מינצר ועוד רבות ורבים הכוללים שמות מוכרים וחדשים....

מה תעשי, ספר השירים החדש מאת קמה שיר צומח מתוך משברים ומדבר את שפתם. בלב הספר עומד משבר הכרוך בפריון, הפסקת הריונות בזה אחר זה. כתיבה על הפלות עודה נושא חדש בשירה העברית, והמשוררת נוגעת בכאב של כישלון ההריונות בישירות ובאומץ, ופותחת חלון אל מה שמתחולל בנפש כשהיא רתומה לרצון עז ונחבטת שוב ושוב. לצד המשבר העיקרי ישנן התמודדויות נוספות: חיי המשפחה ואימהות לבנות, החיים המקצועיים שלא מאפשרים חשיפה של סדקים, משבר גיל הארבעים שמציף בשאלות לגבי העתיד, אבל בעקבות אובדן חבר ולבסוף נכנסת גם המלחמה הנוכחית אל תוך מאזן החרדה, וסדק עמוק אף יותר נפער. על אף שעיקרה זירת המאבק, זו שירה שאינה חפה מיופי ומשאיפה להרמוניה. הטבע הוא מקור נחמתה של המשוררת, והיא רואה אותו בהרים הגבוהים כמו גם בגינת ביתה. הטבע מנחם, וגם האהבה מנחמת, ונוכחת בשירים בין חדרי הבית ובין מבטי העיניים. "שירתה של קמה שיר מושיטה יד אל הקורא בישירות. זו שירה ערה לתנודות הנפש באשר הן, והיא נמסרת בגילוי לב ועידון פואטי על שלל גווניה, בין קוטב הצער לקוטב התקווה." - הדס גלעד, עורכת הספר ...

אין "קווים מפרידים" מאפשר הצצה לעולמה הפנימי על המטפלת: הפסיכולוגית והאם, אשר עסוקה בטיפול ודאגה לאחרים אך זקוקה ככל בני האנוש לדאגה ולטיפול. השירים עוסקים בתפקידים המגדריים בחברה, בהורות ובטיפול וטומנים בחובם שיח מעמיק וביקורתי. כתיבתה הרגישה, לעיתים מלאת כאב ולעיתים הומוריסטית, מצליחה לפרוט על הנימים הדקים של הנפש, כפי שרק אשת מקצוע מכירה. ...

טיפול הוא מרחב בין שניים (ולעיתים יותר) הנוגעים זה בנפשו של זה בבטן חשופה ומאחורי סורגים. שניים הנמצאים יחד, אבל כל אחד לעצמו; מרחב דמיון־מציאות הנע בזמן, אולם מוגבל בו. עולם בינאישי ייחודי בעל עוצמות רגשיות אדירות, חלקן גלויות חלקן נסתרות.באוסף השירים הנוכחי נחשף עולמם הפנימי של מטופלים ביחס למטפליהם ולטיפול, וכן עולמם הפנימי של המטפלים המושפע מהמטופלים, אולם גם הוא הרווי בקשת של רגשות שונים הנוגעים או לא נוגעים להם. בין השירים תוכלו למצוא שלל רגשות, כמיהות וכעסים הקיימים בין שני הצדדים של הקשר הטיפולי.האנתולוגיה נפרשת כשיח בין מטופלים למטפליהם ובו מקום לביטוי מילים שנוטות להיעלם מאחורי הסורגים ולא להיאמר בחדר הטיפולים.באנתולוגיה 237 עמודים ובהם שירים של 92 משוררות ומשוררים ישראלים, וביניהם: רוני סומק, אלון ארד, אורין רוזנר, חיה לוי, נעה וגנר, אורית קולפשטוק, סמדר וינשטוק, חיה משב, גיא עינת, קמה שיר, מאיה ויינברג, נאור יצהרי, קרן קולטון, יעל שריר ועוד רבים וטובים ובהם קולות מוכרים וקולות חדשים. בנוסף, כוללת האנתולוגיה את המאמר "השירי בחדר – קריאה בשירי האנתולוגיה אנא" מאת גיא עינת, קרימינולוג קליני, משורר ועורך....