הספר "הרשימה" משתייך לז'אנר שבאנגלית קרוי Self-help books, ובעברית אכנה אותם: ספרי עזרה עצמית. ספרי העזרה העצמית לרוב מנוסחים על דרך החיוב ומטרתם לגרום לקורא להאמין בעצמו ולהגשים את משאלותיו תוך שינוי דפוסים לא מועילים. הספר יצא בעקבות פרוייקט מימון המונים בהוצאה עצמית של מחברו, <mark>יובל אברמוביץ'</mark>, בשנת 2014. הוא ערוך בצורה ייחודית - עם פונט מרובע ומיוחד (ולא נוח לקריאה, בעיני), פרקים קצרצרים, איזורי

אהלן, שמי אפרתי ואני חברה של <mark>יובל</mark> אברמוביץ. הוא ביקש ממני להירשם לסימניה כדי לכתוב על ספרו החדש. אז נרשמתי.
יש כבר שתי רשומות חדשות שאמרו שהספר נהדר והוא מקסים והוא ממש לא ספר טיסה. אז גם אני אומרת כי אני סומכת עליהן במאה אחוז. הן הלוא רשומות חדשות! ומה יותר אמין וחזק ממשהו חדש.
על הדרך תנו לי לייקים, בבקשה, כי חסר לי קצת צומי ותוספת של לייקים תהיה מתנה נהדרת בשבילי. סוף כל סוף שנת המתנות התחי

ביג לייק ל"ליידי לייק" של <mark>יובל אברמוביץ'</mark>!

אני מודה שאת ספריו הקודמים של <mark>יובל אברמוביץ'</mark> טרם קראתי. את הספר "הרשימה" קבלתי במתנה, ובעקבות "ליידי לייק", אצטרך להקפיץ אותו לפסגת הערימה שממתינה לי.

ל"לליידי" שלנו קוראים אלכסנדר הרוש ובקיצור אלי. על הכתפיים של אלי מוטלת משימה: "פרויקט בעל".

ציטוט עמוד 11: "אני רוצה להכיר מישהו שאני אוהב באופן מוחלט, שאסתכל עליו ויהיו לי לגביו שלושה סימני קרי

לפעמים אני חושבת אם יש דבר כזה כתיבה גברית וכתיבה נשית. את 'שנת המתנות' כתב גבר מנקודת מבטה של אישה, וספרים כאלה תמיד מסקרנים אותי. אני תוהה אם גבר יכול להבין עד הסוף לליבה של אישה? שהרי גברים ממאדים ונשים מנגה. אז מסתבר ש<mark>יובל אברמוביץ'</mark> עבר את המשוכה הזו בהצטיינות יתרה. לרגע לא הרגשתי שכתב את הספר גבר. הוא הצליח לבנות את דמותה של מיכל ואת המחשבות שלה בצורה מאד משכנעת. אני חושבת שכמעט כל אחד יוכל ל

אני מורה בבית ספר לחינוך מיוחד, לילדים מתוקים מאד שעומדים לסיים כיתה ו'. רוב תלמידי מתקשים מאד בקריאה ובכתיבה. חשבתי על שיעור לקראת החופש הגדול שמתקרב אלינו בצעדי ענק. במבט ראשון הכנה לחופש באמצעות הספר: "הרשימה לילדים" לא נראה מתאים עבור תלמידיי, אשר כשמו כן הוא מזמין את הילדים לכתוב רשימות משלהם. כאמור תלמידיי עקב קשייהם, לא חובבים קריאה ובעיקר כתיבה ובכל זאת, הרעיון לשלוח אותם אל החופש מצוידים

הקריאה בספרו החדש של <mark>יובל אברמוביץ'</mark>, "ההזדמנות", עוררה אותי לפעולה. כבר תוך כדי קריאה הרגשתי דחף לקום ולעשות מעשה, כמו שהספר מאיץ בקורא לעשות, ומצאתי את עצמי ממרקרת וכותבת, רושמת וחולמת, מצלמת ושולחת קטעים שמתאימים ב-ד-יוק לחברים שלי. זהו ספרו השלישי של אברמוביץ' בסדרת ספרי "הרשימה", שהוא הוציא בהוצאה עצמית אחרי שקיבל 'לא' גורף מכל הוצאות הספרים בארץ - סיפור מעורר השראה בפני עצמו, שמוכיח לנו שתמיד

מתנות זה דבר מסובך. פעם קיבלתי מתנה ארוזה יפה, וכשפתחתי את האריזה מצאתי בונבוניירה מהודרת. הבעיה היא שעל הבונבוניירה הוצמד כרטיס ברכה שבו נכתב "לאורי היקר, ברכות ליום הולדתך". זה היה נחמד מאוד אם אני הייתי אורי, אבל אורי היה זה שנתן לי את המתנה...

מתנה אחרת שקיבלתי היתה צמד דאודורנטים. אז מה אני אמור להבין מזה, שמהבית שחי שלי נובע מפל של זיעה? אבל מה, שופי לא פראייר. זה שנתן לי את הדאודורנטים

<mark>יובל אברמוביץ'</mark> היה כנראה בחורה בגלגול הקודם.... אי אפשר שלא לתהות מהקריאת השורות הראשונות איך הוא יודע כל כך הרבה על המחשבות שרצות לנו בראש, על ההתנהגות שלנו במצבים מסוימים והדיאלוגיים פשוט זורמים לו.

כמו בספרו הקודם גם הפעם יש גיבורה שמסתבכת בבלאגן במקום הכי בלתי אפשרי שבו זה אמור לקרות...
רצח בבית משותף... תוכנית טלויזיה מוקפת מצלמות....וכל אחד הוא חשוד פוטניצאלי...

בכל אחד מהמתמודדים א

את <mark>יובל אברמוביץ'</mark> אני מכיר בתור רועי בר מ"השיר שלנו". הכתיבה שלו היא בדיוק כמו המשחק שלו: בסדר ולא יותר. זה אמור להיות ספר מתח אבל הוא לא מתח אותי בשום שלב. אפילו לא הסתקרנתי לדעת את פתרון התעלומה (שבסוף כשגיליתי אותה, הייתה כאילו "לא צפויה"). גם טעויות הכתיב המעטות בספר לא עשו עימו חסד. מה שכן, נהניתי מהשנינות של יובל ושינוי פתגמים וביטויים שהבליחו פה ושם.
ספרו הבא של יובל "ליידי לייק" נמצא אצלי