בספר זה נתפסת אמנות התיאטרון כאמנות ייחודית, אשר לה מערכת קשרים מיוחדים עם הקהל. המחבר בוחן את מערכת היחסים בין ההצגה התיאטרונית לבין הקהל, כאשר הנחת היסוד היא - ההצגה התיאטרונית "מתכנתת" את תגובת הצופה. הנחה זאת נבחנת תוך דיון בדרמות של נסים אלוני ("בגדי המלך", "אדי קינג"), חנוך לוין ("כולם רוצים לחיות"), דיון בהתפתחות הרפרטואר של תיאטרון "הבימה", עד לדיון בדרמה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר מנקודת מבט זאת. חים שוהם, מלמד ספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים בתחום התיאטרון והדרמה ובמערכת היחסים בין הספרות העברית לספרות הגרמנית בתקופת ההשכלה. מספריו: "נתן החכם בין בני מינו", "תאטרון ודרמה מחפשים קהל", "הקבוצה בתיאטרון פועלי ארץ ישראל", "בדרכי האידיליה: טשרניחובסקי ומסורת הסוגה"....

``לפני ואחרי עיונים בספרות הגרמנית במאה העשרים`` משום שהמאמרים, אשר כונסו בספר זה לציון זכרו של דוד זוננפלד ז``ל עוסקים במסגרת הספרות הגרמנית שמשני עברי המועד הקובע: השלטון הנאצי בגרמניה ובמלחמת העולם השניה; לפניהם ולאחריהם. גם חלוקתו של הסופר חופפת הבחנה זו: בשער האחד מובאים דיונים ביצירות של סופרים כתומאס מאן, פרנץ קפקא, יוזף רוט, המציינים את הספרות בלשון הגרמנית לפני מלחמת העולם השניה. אליהם נצטרף פה אף הסופר היהודי גרמני רוברט יפה ומחבר הרומן הציוני הראשון בלשון הגרמנית ויצירתו. בשער האחר מתרכזים הדיונים ביצירותיהם של גינטר גראס, זיגפריד לנץ והיינריך כל המאפיינות את הפרוזה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השניה. בין שתי חטיבות אלה משתרעים ימי האימים ושאליהם כמו חתרו בחזונם היצירות והסופרים שקבענו מסגרתם בשער ``לפני``; עם סיבותיהם ותוצאותיהם התמודדו ומתמודדים הסופרים שאת הדיון ביצירותיהם קבענו בשער ``אחרי``....