כמה כיף לחזור לקרוא, לא משנה מה העיקר פרוזה, לצלול לעולמות חדשים ולקחת מנוחה מכל המאמרים וספרי העיון שמלווים אותי כל שנה אקדמית מחדש.
לספר הזה אני חייב הכרת תודה שהוא הצליח לפצח אצלי מחסום קריאה של כמעט שנה על זה מגיעים לו שלושת הכוכבים חוץ מזה ספר עם פוטנציאל לא ממומש.
הספר מחולק לשניים ההווה ("חדר הבריחה") והעבר (סיפורה של שרה) כל פרק אנחנו נעים בין הווה לעבר ומנסים להבין איך הגיעו ארבעת הדמוי

קניתי את הספר מיד כשיצא והוא המתין בסבלנות לתורו עד עכשיו. חשבתי להתחיל אותו כמה פעמים ובכל פעם פרשתי בתחילת הפרק השני, כך שכשהחלטתי שוב לקרוא אותו עכשיו קצת חששתי. והאמת? החשש היה בכלל לא מוצדק!
הספר זורם וקולח מהמילה הראשונה, הפרקים קצרים, המתח עולה והדפים פשוט עפים!
סגנון הכתיבה הזכיר לי את אגתה כריסטי הגדולה.
סיימתי את הספר תוך שבוע וזה זמן שיא מבחינתי.
אמנם מהר מאוד ניחשתי נכון מי נגד מי

ראשיתם של חדרי הבריחה במשחקי מחשב בשנות התשעים, שבהתחלה היו בכלל טקסטואליים ואחר כך קיבלו תוספת ויזואלית עם שנים והתפתחות הטכנולוגיה והגרפיקה הממוחשבת. הסוגה בתחילתה נקראה "quest" ועניינה הוא דמות גיבור (כלומר השחקן מאחורי המקלדת או הג'וי סטיק) שנכנסת לחלל פיזי כלשהו, בדרך כלל חדר חשוך, וצריכה לגשש את דרכה, למצוא איך מדליקים את האור, איפה מוחבא המפתח לכניסה לחדר הבא והאם כדאי גם לקחת את הנוזל הסגו

כולם מכירים את מרוץ העכברים של אנשי הכספים והפיננסים בחברות ענק
שעות עבודה בלתי נגמרות
שעות על גבי שעות עם דוחות ספקוליות מדדים
תחרות מול השוק ותחרות אחד מול השני עד....
איבוד עצמם לדעת
איבוד שיקול דעת
איבוד ...צלם אנוש
אז...
איך מצאו עצמם ארבעת אנשי הכספים סגורים, נעולים בתוך מעלית בבניין בבניה
במסווה של משחק חדר בריחה
במלחמה עך הקריירה שלהם
שם...בכור ההיתוך הזה, תרתי משמע כשהחום עול

כולנו מכירים את האמרה "נקמה היא מנה שמוטב להגישה קרה," נכון? ובכן, זה בדיוק מה שעומד בבסיס המותחן המטורף הזה!

שרה הול היא אישה צעירה שבדיוק סיימה תואר שני במנהל עסקים והחולמת להשתלב בעולם הפיננסים. פסגת חלומותיו ושאיפותיו של בוגר החוג שלה הוא להשתלב באחד התאגידים הגדולים ביותר. היא מגיעה לניו יורק בתקווה להתקבל לעבודה שתכניס לה מספיק כסף כדי לשלוף אותה ממצבה העגום, וכדי לאפשר לה לעזור בתשלום הח

וואו, איזה ספר לא טוב. מאיפה מתחילים?
ראשית, הוא ממש לא מותח, מבנה הספר מסגיר כבר מההתחלה מי עומד מאחורי הסיטואציה, כל מה שנשאר להחזיר את הקורא להמשיך לקרוא את הספר עד בופוהם שני דברים:(1) להבין את המניע (מתברר לקראת אמצע הספר) ו (2) המחשבה שלא עוזבת שאין מצב שאין פה איזה טוויסט. אין אגב אחד כזה

שנית, הדמויות כל כך שטחיות, לכל אחת מהן יש תכונת אופי אחת בולטת (וסטראוטיפית) שמלווה אותה לאורך כל