זהר עמר

זהר עמר

סופר


1.
2.
3.
ספר זה סוקר כשבעים מיני גידולים חקלאיים של ארץ - ישראל בימי - הביניים, במאה השישית עד המאה השש - עשרה, על פי מקורות היסטוריים מגוונים ועל - פי הממצא הארכיאולוגי. רבים מגידולים אלה היו מוכרים עוד מתקופת המקרא, המשנה והתלמוד, אך בעקבות כיבושי האסלם חדרו לתרבות החקלאות המקומית גם גידולים חדשים ובהם:קנה - סוכר, בננה, חציל ומיני הדרים: תפוז, לימון ופולמו. לעומת זאת כמעט ולא ניכר בתחום החקלאי חותמם של הצלבנים שבאו מהמערב. מהמחקר עולה שהגידולים החקלאיים ומעמדה של החקלאות בכלל מהווים תשקיף נאמן לתמורות המדיניות הרבות שחלו בארץ - ישראל בימי - הביניים. הדבר בא לידי ביטוי בשינוי בתפוצתם ובערכם הכלכלי של חלק מגידולי היסוד וגידולי התעשייה. שינויים אלה נבעו מהמדיניות שנקטו מעצבי השלטון בכל תקופה ותקופה. הגידולים החקלאיים שימשו אבות מזון, אך גם מקור להפקת תרופות ומוצרים מגוונים אחרים. בחלקם התנהל מסחר ער בפנים הארץ ומחוצה לה - בשוקי המזרח התיכון ואף בשוקי אירופה. דרך הגידולים החקלאיים מימי - הביניים ניתן לחוש בקווי המגע בין מזרח למערב בנושאי התרבות החומרית ובמעבר ההדרגתי בין העת העתיקה לעת החדשה....

4.
5.
הספר מציג את דמותו של ר' דוד די-סילוה (רד"ס), בן המאה השמונה עשרה, רופא מובהק, יליד ירושלים. במהלך חייו הוא ערך שני מסעות בארצות המערב ושם הוכשר לרופא מוסמך. רד"ס הוא כנראה הרופא היהודי הארץ-ישראלי הראשון שלמד רפואה 'מודרנית' באירופה. כאשר חזר לירושלים עסק לפרנסתו ברפואה פרטית ואת שירותיו העניק לבני כל הדתות. רד"ס כתב חיבור מקיף בשם 'פרי הדס', שנמצא עד כה בכתב יד. חיבורו של רד"ס מהווה מעין יומן ובו הוא מספר על מנהגים ורשמים שחווה בעת ביקורו באירופה עם השוואה לנעשה בירושלים. מעבר לכך הוא מביא דוגמאות לטיפולים שנתן לחולים בארץ ובחוץ לארץ, דבר המאפשר הצצה יוצאת דופן לשגרת עולמו של רופא בירושלים ועל חיי היום יום של הקהילה היהודית בעיר זו לפני כשלוש מאות שנה. הספר שלפנינו הינו פרק מ'פרי הדס' ומכיל רשימת חומרי רפואה ומזונות, שמותיהם וסגולותיהם הרפואיים לפי סדר האלף-בית. רד"ס מייצג את תקופת המעבר בין שלהי שלטונה של הרפואה הגאלנית-ערבית המסורתית ובין ניצני חדירת הרפואה המודרנית ובכך הוא מהווה מקור חשוב למחקר תולדות הרפואה....

6.
בחיבור זה אנו מבקשים להתוות דרך מתודולוגית חדשה שתבחן את זיהוי צמחי התנ"ך בהתאם לאיכותם; בין זיהויים מוחלטים, להצעות זיהוי סבירות ומסופקות יותר, ובין שמות שהם ספק צמחים או שלא ניתן לזהותם כלל. לצד כלי המחקר שעומדים לרשות החוקר, כמו ניתוח טקסטואלי, בלשנות משווה, בוטניקה-ארכיאולוגית, אתנובוטניקה ועוד, אנו מציעים להעניק ל'מסורת הזיהוי' הרציפה כמדד בעל המשקל הסגולי הגבוה ביותר בקביעת רמת הזיהוי ואמינותו. זהו מחקר רב-תחומי שעשוי להעניק מימד חדש לבחינה ריאלית של נוף צמחיית הבר, האקולוגיה של הצומח, והתרבות החקלאית בתקופת המקרא....

7.
8.
9.
חיבוריו של הרופא המוסלמי הירושלמי, אלתמימי, בן המחצית השנייה של המאה העשירית, שהיה מפורסם בעולם האסלאם, הם מן המקורות החשובים ביותר להכרת חומרי הרפואה והמזונות שהיו בשימוש האוכלוסייה באזור סוריה-רבתי (אלשאם) בימי-הביניים. זאת ועוד, המידע הנמסר בכתביו כולל תחומים רבי עניין – הראליה, התרבות החומרית, חיי היום-יום של התושבים המקומיים ואמונותיהם. אלתמימי משלב בחיבוריו תיאורים גאוגרפיים וידיעות מקוריות יוצאות דופן על כריית מחצבים, הפקת שמנים ובשמים ומלאכות מסורתיות אחרות שרווחו בקרב התושבים, בעיקר באזור ירושלים-רבתי ואגן ים-המלח. ...

10.
בספר מוצג הארבה כאחת מתופעות הטבע המשמעותיות ביותר בחיי האדם בתקופה הקדומה. לבד מהיותו גורם המזיק לחקלאות, נחשב הארבה בעולם הקדום למאכל תאווה, ובשנות רעב שימש כמזון בסיסי, זמין וזול. מחקר זה הוא רב-תחומי, ייחודי מסוגו. הוא כולל תיאור מיני החגבים הטהורים שנזכרו בתורה (ויקרא יא כא-כב), וסקירת תפוצתם מבחינה ביולוגית והשפעתה האקולוגית תוך הארה של היבטים היסטוריים, הלכתיים, סוציולוגיים, ופולקלוריסטיים. מוצגות כאן עדויות היסטוריות לאכילת הארבה הכשר בקהילות ישראל השונות לתפוצותיהן. כמו כן מוקדש דיון נרחב לפן הגאו-תרבותי והשפעתו על נוהגי האכילה ועל הפסיקה ההלכתית, הן בקהילות אשכנז ופרובנס והן בקהילות שהיו תחת השפעת התרבות הערבית. ...

11.
12.
13.
הספר עוסק בארגמן ובתכלת, מהצבעים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק ובעל היסטוריה עשירה בדברי עם ישראל והעמים. השימוש בצבע הארגמן האמתי פסק וירד מגדולתו לפני מאות בשנים ולפיכך פרטים רבים אודותיו נותרו עלומים. הספר "ארגמן" מציג את הדעות השונות שניתנו לזיהוי מקור הצבע בתרגומי המקרא ובפרשנות המסורתית לדורותיה . הספר מתמקד במיני החלזונות שמהם הפיקו צבע יקר זה ומסכם את מֵרב המחקר העדכני בסוגיה זו. הוא סוקר את המקורות ההיסטוריים, הממצא הארכאולוגי ואת תולדות המחקר המודרני שעסק בהתחקות אחרי תהליך הפקת הארגמן. חלק אחר עוסק בזיהוי הארגמן עם כנימת הלכה על-פי שיטת הרמב"ם. כמו כן המחקר עוסק בזיקה שבין הארגמן והתכלת ובוחן מחדש את המוסכמות המקובלות בשדה המחקר ומציג גישה חדשנית לזיהוי מקור התכלת והגדרת הגוון שלו. המחקר מבוסס גם על ניסיונות רבים של צביעה והנספחים המלווים את הספר משמשים כמדריך מעשי אחרי רזי הצביעה הקדומה....






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ