"איכשהו, בדרך מסוימת, האור שלו ידלוק תמיד ואני לעולם לא אהיה אבודה בחושך".

משפט מלא תקווה שנכתב בנסיבות מאד מצערות - משפט המשקף לדעתי את מהותו של הספר, כולו.
את המשפט הזה אומרת קייסי לעצמה, כאשר היא מקבלת עבודת זכוכית מדהימה ומלאת אור, כמתנה מג'ונה אהובה.
רבים הספרים שנכתבו על אהבה, אך לא רבים הם הספרים שנכתבו על אהבה שמתחילה דווקא כשאחד מבני הזוג נמצא בסוף הדרך וכאן ייחודו העיקרי של הספר.

מי שאוהב לקרוא ספרים שוברי לב, זה הספר בשבילו. הספר מתחיל בחיבור מכמיר לב על ילד שאביו נטש את משפחתו כשהילד היה בן 7 בלבד. האמא והבן תפסו את האבא על חם, כשהוא שם את המזוודות במכונית. התחנונים, הבכי והצעקות של האם, לא עזרו, האב נכנס למכונית ונסע משם כשהוא נפרד מבנו בניפנוף קצר לשלום מבעד לחלון המכונית. גם ריצתו של הילד אחרי המכונית לא עזרה ואב נעלם כשהוא מותיר ילד כואב המדמה את עצמו לגרב יחידה הנשכ

הספר הנ"ל הוא המשכו של הספר פול טילט. כזכור בספר פול טילט, פגשנו בג'ונה בחור צעיר אך חולה מאד. למרות מחלתו הוא הצליח ליצור מערכת יחסים יפה עם קייסי ובסופו של דבר הוא הלך אל מותו כשהוא מאושר. לפני מותו ג'ונה "סחט" הבטחות מכל קרוביו, גם מקייסי אהובתו וגם מאחיו המסור והאוהב תיאו.
כבר בספר הראשון, מתגלה בפנינו תיאו כגירסא קשוחה ועוקצנית יותר של ג'ונה. כשג'ונה הולך לעולמו למרות שהמוות היה צפוי וידוע מ

הספר אותי אישית העציב מאוד.
אבל ממולץ בחום.

מסופר כאן על סיפור אהבה המורכב של כוכבת רוק עולה שחיה על הקצה ובחור שעבר השתלת לב שחיי לפי סדר יום נוקשה .

ויותר מזה לספר זה כבר ספויילר רציני.
ממליצה מאוד לקריאה אני מאוד אהבתי והתאהבתי לגמרה בדמות של ג'ונה.

הספר אצלי קיבל *****