שנת 1933 בספרים

פילוסופיה איננה תחום עניין מרכזי אצלי. הספר נקרא "ברוך שפינוזה חייו, ספריו, שטתו". יותר מהפילוסופיה שלו צדה את עיני המילה "חייו". ברוך שפינוזיה חי במאה ה-17 בהולנד, תקופה מרתקת בהיסטוריה של מדינה זו ותור הזהב של האמנות. עניין אותי להתחקות אחר חייו של פילוסוף יהודי במאה ה-17 בהולנד.
הרקע התרבותי והמדיני של הולנד במאה ה-17 מרתק כמו גם חייהם של יהודים בהולנד בתקופה הזו.

הספר מחולק לשלשה חלקים. הראשון "חייו" שהוא החלק שהכי עניין אותי והוא סוקר את החברה והתרבות בה גדל שפינוזה. נולד למשפחה דתית והיה תלמיד דת חרוץ ונחשב בעיני הקהילה היהודית כעילוי, צפו לו עתיד גדול, אך שפינוזה היה איש העולם הגדול ונהג לקרוא ולהתעניין בתחומים רבים שהם מחוץ לדת כגון שירה, ספרות, מדעים, פילוסופיה ועוד, כל זאת כמובן בהסתר, מכיוון שאם הייתה מתגלת נטייתו זו הוא היה נחשב למוקצה. עם התבגרו החל לנטוש את הדת ולהתמקד בלימוד התחומים שהזכרתי למעלה ואף התקרב לנצרות. אמירותיו ואורח חייו ההולך ומוקצה גרמו לבסוף לנידויו מהקהילה היהודית.

החלק השני "ספריו" סוקר את הספרים שכתב ובמיוחד את "תורת המידות" הנחשב לעבודתו המרכזית החשובה והמשפיעה ביותר". רוב ספריו פורסמו לאחר מותו. החלק הזה מעניין אף הוא מכיוון שהוא סוקר בכלליות את הספרים השונים שכתב מבלי להכנס לסוגיות פילוסופיות מורכבות ולכן פשוט ומעניין גם למי שאיננו מתעניין במיוחד בפילוסופיה.

החלק השלישי "שטתו" הוא החלק שהכי פחות דיבר אליי, הוא נכנס לעומק מחשבתו של שפינוזה והבנתו דורשת רקע ואהבת הפילוסופיה. אם נוסיף לכך שהספר תורגם ופורסם לפני קרוב ל100 שנים וכתוב בשפה שאיננה מובנת עוד בקלות אפשר לומר שהפרק הזה בהחלט מאתגר. לגבי הפילוסופיה של שפינוזה יש ספרים טובים בהרבה מזה שיצאו בשנים מאוחרות יותר ומסבירים את תורתו בצורה ברורה יותר לדוגמא שפינוזה וכופרים אחרים של ירמיהו יובל.

ספר אגדה מדהים ולא מוכר. כניתקלתי בספר הוא היה החצי מחיר וניראה לי מגושם, אבל הכיתוב "ספר האגדה" גרמו לי לקחת אותו הביתה.
הספר הוא ליקוט ענק של כל סיפורי האגדה ופתגמים מהתלמוד עם מדרשים ואין סוף מקורות. מדובר בעבודת נמלים שעשו ח.נ ביאליק ו י"ח רבנצקי. אלפי מאמרים, משלים ושיחות עברו בירור קפדני ותירגום מוקפד מארמית. לא יכלתי להניח את הספר מידיי. מומלץ לכל אדם שאוהב את עולם האגדה העברית (כך ביאליק קרא לו) ומדרש. לחובבי הגאנ'ר זהו ספר חובה.

הספר יצא לאור בארץ ישראל בשנת 1933 בהוצאת "אמנות" תל אביב. ארץ ישראל palestine כך נכתב.
בעט צפורן נכתב "הספר מוקדש ליהודית" מיהי אותה יהודית לא אדע. כיצד התגלגל הספר לביתי אין לימושג.
מעטים כמותו עדיין מצויים בבתינו.
ובאשר לסופרת דבורה ברון אשה בודדה ש"נאבקה" למען השפה העברית בשל חוסר במילים מתאימות.
תארה עולם שנעלם במזרח ארופה שנים ספורות לאחר שסיימה לחבר ספר זה. (שנת 1927).
אישית אני ממליצה על הספור השני בספר שנקרא בשם: "משפחה" מתאר דורות במשפחה בעיירה היהודית.
כתוב בהומור ובלא מעט צער וברחמים רבים.
החיים היו קשים -הרבה שמחה לא הייתה .
כשהספורים נקראים במקור, בשפה העברית הנפלאה דווקא בשל הקשיים שהיו במציאת המילה הנכונה ובניסוח המשפט לחלקיו.
בחפוש ה"קטע" המעורר חיוך בחיים אפורים מייגעים ועצובים מאד. מרבית ספוריה למרות המתואר בסופם נחמה.
לדעתי בהחלט מומלץ.