זהו ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. כתיבתה של אלנה פרנטה מזכירה את כתיבתן של אלזה מורנטה ונטליה גינצבורג, או איך שאני קוראת להן:"האיטלקיות שלא מאכזבות". כמה אושר שניתן לצרף חברה נוספת למועדון!
סיפור ההתבגרות של שתי נערות, לילה ואלנה, בשכונת מצוקה נפולי... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
"החברה הגאונה" היא סיפור התבגרותן של שתי חברות: אלנה ולילה בשכונת עוני בנפולי.
שתי החברות, מבריקות מעבר לממוצע, חולמות על עתיד אחר, על פרישת כנפיים ושחרור מכבלי שכונת ילדותן.
לילה היא המבריקה יותר מבין השתיים, אך גם הכבולה יותר: בעוד שהוריה של אלנה משתכנעים לאפשר לה להתקדם בלי... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני חושב שמדובר בספר חובה. זה אינו ספר היסטוריה, אלא ניסיון בנוסח סרטי התעודה של הבי.בי.סי להקיף בספר אחד מכלול של נושאים, בתחום התפתחותו של האדם והממשק שלו עם היקום. הספר כתוב בצורה מרתקת. הוא גם כתוב בצורה מודולרית: הקורא יכול לפתוח בכל פרק שהוא ולקרוא אותו כשלעצמו, בלי צורך ל... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
בלי יותר מידי מילים, פשוט קראו... זה פשוט אוכל למחשבה.
חטיף להנאה מיידית תוך כדי הקריאה, וחמין לעיכול איטי שכתסתכלו על העולם והסדר המדומיין בו אנו פועלים חודשים אחרי שתסיימו את הספר.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"...את כולן היא שונאת. את בנות העשרים והשלושים. אין אפילו צורך להסביר. וגם את בנות הארבעים, עדיין נשים לכל דבר, מיניות, מושכות, שנהנות להתלונן בקולי קולות "הלך לי הגוף, אני כבר חירבע." ועוד יותר מהן את בנות החמישים שמתפנקות, כאילו המציאו משהו, אוף, זה משהו נושא המנופאוזה, יש לי גלי ח... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נובלה שנצרבת בלב, עם דמות ראשית בלתי נשכחת.
האדם המפגר-שכלית בחברה המודרנית המערבית משול לכלב, וחולק איתו את אותו הגורל כאשר אינו נמצא מועיל לה.
סטיינבק הצליח לצייר דמות עם נפש של ילד קטן, על גבול התינוקות, המעוניינת ברוך ואהבה, וחולמת חלום צנוע על שלווה.
זה היה כל חטאה, ובעבו... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר טיפה שוחק לדעתי. בעיקר בגלל האורך ושלל הדמויות. אבל משהו שממש שיעמם אותי היה היחסים בין הזוג סטו ופראני, שכל שיחה בינים מסתכמת בבכי רגשני ופלצני, ונגמר במיטה (וזה קורה בערך כל 50 עמודים).
בקשר לשאר העלילה, דווקא ההתחלה ממש מעניינת לדעתי, כשהסופר מתאר את השתלשלות הארועים שהמ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
התחלתי לקרוא רק כדי לראות על מה הרעש, ואחרי כ 50
עמודים הפסקתי. באמת שטויות במיץ. אני באמת מעריך
מאוד את הפיסיקה כמדע, אבל לבוא ולומר שהמחשבות
מתפשטות בתבל ויש להן תדר שהולך ומתחזק ככל שחושבים
אותן לעתים קרובות יותר (ונחלש כאשר חושבים אותן פחות)
זה כבר יותר מדי בשבילי.אני חוש... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|