מדף הספרים של אתיג - הספרים שדירגה

כשאני אהיה גדול, אני אהיה נמר עם מלתעות גדולות ועם פסים ארכים כמו בפיג'מה של זהב.

מהו משחק? האם משחק הוא אקט ילדותי, או שמא אחד מביטויי תנועת הנפש של האדם? מהי המשמעות של לשחק במשחק? האם אדם שמשחק חווה הנאה גרידא, או שזהו אחד מן הכלים המסייעים לו לחיות? ומה הקשר בין משחק לבין אופיה של קהילה או מדינה? האם במדינת ישראל המשחקיות נמצאת בסכנה? ומ הקשר בין משחק לבין פסיכואנליזה? ספר זה דן בהגדרות של המשחק, בת

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

מוטל בן פייסי החזן - "כתבי נער יתום" - הסיפור שלא נשלם על תלאות הגירתם של המוני בית-ישראל ממזרח אירופה לארצות הברית. התרחשויות המסופרת בידי המחבר מתוך זווית הראייה החקרנית של ילד בן תשע-עשר. מעשה-אמנות ייחודי, בלשון תמציתית, פשוטות מבע, ללא משפטים מסוגרים , שנימת ההשתאות בה למפגש עם כל החדש והמפתיע דומינאנטית ומרככת כמו את ייסורי הד

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.

שָׁאוּל הֶחָתוּל יוֹצֵא לְטַיֵּל בְּנַעֲלָיו הַלְּבָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת. אֲבָל, אוֹי! בַּדֶּרֶךְ מְחַכִּים לוֹ מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת, וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ הוֹפְכוֹת מִלְּבָנוֹת לַאֲדֻמּוֹת, לִכְחֻלּוֹת, לְחוּמוֹת וְלִרְטוּבוֹת! הַאִם שָׁאוּל מַתְחִיל לִבְכּוֹת? מָה פִּתְאוֹם! הוּא מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְשָׁר לו

אריק קרל מאמין שלימוד צריך להתבצע בדרך של התנסות משעשעת, ומגשים זאת בצורה מושלמת בספרי התמונות הרבים שיצר. ספר תמונות זה, המיועד לגיל הרך, מתאר בצורה משעשעת את תהליך שינוי צורתו של זחל קטן עד היותו פרפר צבעוני. תוך הנאה מדפדוף בדפים החתוכים והמנוקבים, ומהקולאז'ים הצבעוניים לומד הילד תהליך בטבע, את ימי השבוע, לספור עד עשר ואפילו מקב

מסעו של נער יהודי מתבולל מבודפשט למחנות-הריכוז הנאצים ובחזרה, מסע אישי מאוד שהוא גם מסע מכאיב של התבגרות. ראשיתו בפתיחות תמימה אל העולם, המשכו בטלטלה גופנית ונפשית ואחריתו בשיבה מפוכחת אל החיים לאחר שאבד התום ונשאר שבר גדול שאין לו תקנה.   בספר-המופת המרגש הזה, המצטיין בראייה ובסגנון מיוחדים במינם, בוחן הסופר גם את תהליך ההסתגל

"למאיה היה קנגורו כחול. הוא היה רק שלה. כל לילה אמרה מאיה: אני אוהבת אותך, קנגורו כחול והקנגורו הכחול נרדם מיד בזרועותיה."

אלי, שלא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם.

סבא רקד עם ארנבת עם כנפים? מפלצת מעשנת מקטרת בגינה? על מה הוא מדבר, אורי שלנו? מי יסביר לאמא ולאבא מיהו הפיל עם המטוס, שנחת על העכבר אצלנו בבית? אורי לומד לדבר, ומכל מילה הוא אומר רק צליל אחד. איזה מזל שאחיו הגדול יונתן יודע להסביר לנו בדיוק את השפה המיוחדת של אורי!

נועם בוכה, הוא לא מרוצה. נועם, נועם, מה אתה רוצה? נועם מושיט אצבע קטנה: את זה! סיפור על הקשר בין נועם לאבא ועל השימוש בצמד המילים: "את זה" בפי פעוטות. מסופר בכישרון רב על ידי נירה הראל. לספר נילווים איורים רבי הבעה של יוסי אבולעפיה.

סיפור מחורז הומוריסטי.  חנה בננה שוכבת לישון והבגדים שפשטה נראים לה בכל פעם כיצור מפחיד אחר. לספר פואנטה משעשעת.   *למהדורה המודפסת דפי קרטון קשיחים.

החיפוש אחר הקבב הרומני.. ספר משעשע על אדם אחד (קדמון) עם חזון ציורים מאת יוסי אבולעפיה.

``משחק ומציאות`` הוא הספר האחרון שכתב ד.ו. ויניקוט, שרבים רואים בו את הפסיכואנליטיקאי החשוב ביותר לאחר פרויד. כאן סיכם באופן הבשל והמגובש ביותר את מפעל חייו. בסגנונו האישי והיצירתי מבהיר ויניקוט מושגי מפתח בחשיבתו: ``אובייקט המעבר`` שמיכת הניחומים או הדובון המאפשרים לילד להרגיע את עצמו בעת מצוקה, וגילגולו ב``תופעת מעבר``, העומדות בבס

אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם שׁוֹנֶה מִכָּל הָאָבוֹת הָאֲחֵרִים. הוּא שָׁר שִׁירִים בָּרְחוֹב, מִתְעַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת אֶפְרַיִם לְיַד כֻּלָּם, מְפַחֵד מִקְּטָעִים מַבְהִילִים בִּסְרָטִים, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי עוֹשֶׂה הֲמוֹן בּוּשׁוֹת. כְּשֶׁבַּגַּן מַכְרִיזִים עַל תַּחֲרוּת אֲפִיָּה, אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם נִשְׁאָר עֵר כָּל הַ

הספר "הבכור לבית אב"י" של דבורה עומר הפך זה מכבר לקלאסיקה ולומדים אותו בבתי הספר. אב"י - אליעזר בן יהודה. הבכור לבית בן יהודה הוא בן ציון, שמאוחר יותר שינה את שמו לאיתמר בן אב"י. הוא היה הילד הראשון בירושלים ששפתו הייתה עברית ולכן נקרא "הילד העברי הראשון". הוא סבל מסביבתו, שלעגה לו והוא סבל רבות בחייו. הספר נכתב לאחר מחקר ממושך ושיחות עם