מדף הספרים של נוי - הספרים שדירגה

על עטיפת אוסף הטורים הראשון של יאיר לפיד, עומדים בטור, נכתב: "הספר הזה יצא לאור כי לאנשים אין כבר מקום על המקרר". שבע שנים מאוחר יותר, רואה אור הספר שאתם מחזיקים בידיכם משום שלאנשים אין כבר כוח לסרוק את הטורים ולהעלות אותם לפייסבוק. כבר יותר מעשרים שנה משמש מדורו האישי של לפיד כיומנו של דור שלם. בדומה לקוראיו, כך גם בעל הטור הפופולרי

פריז, יולי 1942: שרה בת העשר ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים באקציה של "וֶל־ד´איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות. פריז, מאי 2002: לקראת מלוא שישים שנה לוול־ד´איב מתבקשת ג´וליה ג´רמונד, עיתונאית אמריקאית, לכתוב על היום השחור הזה בעב

של סילברסטיין, הקאריקאטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה. מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר. גם בישראל כבש העץ הנדיב

ניצחון יביא עושר ותהילה. הפסד יביא מוות בטוח. קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי. כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת

היו זמנים שבהם חשבתי שעדיף לי למות מאשר לחיות יום אחד בלי ג´ונתן קלארק. זה היה לפני שהוא עזר אותי, כביכול, למען אישה אחרת. הייתי בת חמש עשרה כשפגשתי אותו. הוא היה האהבה הראשונה שלי. הייתי בת עשרים ושלוש שהתחתנו. הייתי בת עשרים ושש כשהוא עזב אותי. בת עשרים ושבע כשילדתי את הנרי. מרבית חיי, אפילו עכשיו, מסווגים לפי הגיל שבו הייתי כשאיקס,

בן החמאס מביא את סיפורו האישי והמדהים של מסעב חסן יוּסף, בנו הבכור של אחד מראשי תנועת החמאס בגדה, שייח‘ חסן יוּסף, שממניעים אידאולוגיים החליט לחצות את הקווים ולשתף פעולה עם השב“כ. במשך עשור הצליח לסייע בסיכול עשרות פיגועי התאבדות ובחשיפת חוליות של מתאבדים ומחבלים ובכללם כאלו שתיכננו לחסל בכירים בישראל, כמו שמעון פרס והרב עובדיה

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

מחסה הוא ספר מתח לנוער מתבגר וגם למבוגרים. למיקי בוליטר נדמה שהחיים לא יכולים להיות גרועים יותר. במהלך שנה אחת אביו מת, אמו התאשפזה במוסד לגמילה מסמים, והוא נאלץ לעבור לגור עם מיירון, דוד שהוא בקושי מכיר, ולהתחיל ללמוד בתיכון חדש. בבית הספר יש למיקי חברים חדשים ואויבים חדשים, ולמזלו – גם חברה חדשה ונפלאה, שקוראים לה אשלי. נראה שהחי

כמה דמויות נפרשו סביב בית דירות יוקרתי בחד הרבעים היותר מפוארים של דמשק. לפנות ערב ראו ג'יפ כסוף מדגם מיצובישי פאג'רו נעצר ליד הבניין. מתוכו הגיח אדם בחליפה שחורה עם זקן מטופח ונבלע בתוך הבית. הסוכנים שעמדו ברחוב מיהרו לדווח במכשירי הקשר שלהם כי "האיש" הגיע לדמשק, ועלה לדירה. הם ידעו שבדירה מחכה לו אהובתו הסודית, ניהאד חיידאר, יפה

*זהירות ספויילר!* הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו

גופת אישה נמצאת ביער, שעון מיוחד ענוד על פרק ידה. מה שנראה לכאורה כמקרה פשוט לפענוח, צובר תאוצה והופך לסיוט. שיטות הפעולה של הפושעים הנודעים לשמצה בעולם מועתקות על ידי רוצח אכזרי במיוחד. כחיית טרף הוא עוקב אחר קורבנותיו ומכה בהם באופן מבריק וערמומי כאחד. איש אינו מסוגל להבין את מניעיו של הרוצח. איש אינו יודע מי יהיה הקורבן הבא. שון

כשאמא כרעה ללדת, היא היתה לבד. בכוחות עצמה הגיעה לבית - החולים. איש לא החזיק את ידה כשכאב לה, ואיש לא המתין במסדרון לדעת מה נולד. היא היתה לבד. כשיצאתי לאויר העולם בצריחה אדירה, אמרו לאמא: "מזל טוב! יש לך בת! תשמעי איזה קול יש לה! משקלה שני קילו ושבע מאות גרם. זה בהחלט לא רע!.." אחר כך שאלו: "יש לך כבר שם?" ואמא אמרה: "לא חשבתי על בת. יש לי שם לב

לנצח הוא הספר הראשון מתוך שישה ספרים בסדרה המצליחה "בני האלמוות" שכתבה אליסון נואל. ספרי הסדרה מככבים ברשימות רבי המכר בארה"ב ונמכרו שם בלמעלה משלושה מיליון עותקים. הסדרה תורגמה לשפות רבות ומופיעה כעת בעברית! חייה של אֶוֶור בְּלוּם, נערה יפה ופופולרית בת 16, מתהפכים ברגע אחד, כשהיא נקלעת עם משפחתה לתאונת דרכים ונותרת הניצולה

פריז, יולי 1942: שרה בת העשר ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים באקציה של "וול-ד'איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות. פריז, מאי 2002: לקראת מלוא שישים שנה לוול-ד'איב מתבקשת ג'וליה ג'רמונד, עיתונאית אמריקאית, לכתוב על היום השחור הזה בעברה

"ילדות בנות תשע באירן לא צועקות בשמחה במגרשי משחקים, חשופות לעיני העוברים ושבים. הן לא מושכות אליהן תשומת לב ולא הולכות לבית ספר עם בנים. הן אינן מטלטלות את שערן הג'ינג'י הארוך ויודעת בביטחון שמחכה להן אהבה בעתיד. והן לא, לא, לא שרות 'לשבת על עצים, להתנשק עם בנים ולהביא תינוקות...'. ברפובליקה האיסלמית של אירן, אין שום דבר תמים ברגע

בצק העלים יצא מבעוד מועד מהמקפיא, ועכשיו הוא מזיע על השיש. על המחבת כבר רוחש הבשר הטחון. הרדיו, כמו תמיד אצלנו, מכוון לגל"צ. הראש נודד לאודי. זה הבוקר האחרון שלו במילואים. אני יודעת שהוא כבר חושב ומפנטז על החזרה הביתה, על המקלחת, על האוכל, על החיבוק החם. אוי החיבוק. מנחם הורוביץ קוטע את המחשבות, מדווח על חילופי אש בגבול הצפון. אני מצלי

אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס

הזדמנות נדירה להציץ לתוך החיים בכת סגורה, במיוחד כשמדובר בכת נשים שחיה פה בישראל, וכל הנשים בה היו נשותיו של גבר אחד, שניצל אותן נפשית, מינית וכלכלית. יעל פפר, שהייתה במשך 14 שנים אחת מעשרות הנשים בכת של גואל רצון, וילדה לו שמונה ילדים, חושפת הכל. יעל, שבהשפעת גואל רצון שינתה את שמה לתהלליה, מתארת כיצד פגשה אותו, מספרת בגילוי לב ע

פלוטו כלבלב מקבוץ מגידו. יש לו הכל: מרק ועצם, זה טוב ויפה. אבל, בעצם, נמאס לו לשבת כך לבדו." מזה יותר משלושים שנה שדורות של ילדים מצטרפים אל פלוטו, הכלבלב שקרא את החבל והחליט לצאת להרפתקה. יחד איתו הם פוגשים בנרקיס, בפרפר, בסוס ובפרה. נהנים מהציורים והמחרוזים, ובחלוף השנים - מקריאים לילדיהם קלאסיקה נפלאה זו. שהזמן לא הוריד דבר מקסמה. ח

"לאן אתם לוקחים אותה?" שאלה אמא. "לאווין," הם ענו. אווין היה בית כלא לאסירים פוליטיים עוד מימי השאה. השם עורר חלחלה בלב כולם: זה היה שם נרדף לעינויים ולמוות... איש מעולם לא דיבר על אווין; המקום היה אפוף שתיקה מלאת פחד. ב-15 בינואר 1982, שנים ספורות לאחר עליית האייתוללה ח´ומיני לשלטון, נעצרה מרינה נעמת בת השש-עשרה ונידונה למוות בגלל מאמר ב