מדף הספרים של מגנוליה - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


מגנוליה
בת 67
ראש פינה



Simania RSS

מדף הספרים של מגנוליה - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע
הרומאן של נטליה גינצבורג 'כל אתמולינו' היה אחת האהבות הגדולות של קהל הקוראים בארץ. שלוש היצירות שב'קולות הערב' הוגדרו על - ידי המחברת כשלושה רומאנים קצרים. הראשון, "הדרך אל העיר", מספר את סיפורה של נערה בכפר נידח, המאוהבת בבן - דודה ומתחתנת עם בנו של הרופא המקומי: סיפור מר, בלי אהבה. השני, "כך זה קרה", נפתח ביריות שיורה הגיבורה בבעלה המבו
הקורא העברי למד בשנים האחרונות להעריך את נטליה גינצבורג כאחת הסופרות היותר מרגשות של אמצע המאה שלנו - על-פי יצירות שפירסמה בעשרים השנים הראשונות של כתיבתה. "מיקלה שלי", שעלילתו מתרחשת בראשית שנות השבעים, ושפורסם באיטליה ב-1973, הוא רומאן מאוחר יותר של גינצבורג, שבו מובאת לשיאה הפשטות הצלולה (והמורכבת כל-כך) של כתיבתה. בעקיפין, בהצטב
"אמרתי לו: תגיד לי את האמת, והוא אמר: איזו אמת? ושירטט בחיפזון משהו בפנקס שלו והראה לי, רכבת ארוכה - ארוכה עם עננת עשן שחור עבה, והוא מציץ מן החלון ומנופף לשלום במטפחת שלו. "יריתי לו בין העיניים". ככה זה קרה, וכך גם נפתח הרומאן הקצר הזה: האקדח שהיה מונח כל השנים במיגרה יורה כבר בעמוד הראשון. לגיבורת הסיפור נותר רק לשת על הספסל בגינה הציבו
"ולנטינו" )1951(, "מזל קשת" )1957(, "משפחה" )1977(, "בורגנות" )1977( - ארבעה "רומנים קצרים" שהם מפסגות יצירתה של הסופרת האיטלקית הדגולה. בכולם עומדת במרכז המשפחה. משפחה בעיר שדה, התולה את תקוותיה לצאת מהמצוקה ומהסתמיות בבן הבכור, שכמובן אינו עומד בציפיות; משפחה עם אם דומיננטית החולמת על חיים אחרים, בעיר הגדולה; רסיסי משפחה מודרנית, החיה ברומא הג
רומאן - המכתבים 'העיר והבית' הוא הרומאן האחרון שכתבה נטליה גינצבורג (ראה אור באיטלקית ב - 1984). זהו סיפורה של חבורת ידידים, על אהבותיהם, בגידותיהם, מות יקיריהם. יש בו יחסי הורים - ילדים לקויים, ולעומת זאת שורת הורים - לא - ביולוגיים שמתפקדים בדרך זו או אחרת כהורים ממשיים. עזיבתו של ג'וזפה לאמריקה, והתפרקותו של "הבית" שבו נפגשים כולם בסופי
אלנה פרנטה מסעירה בשנים האחרונות את הספרות האיטלקית. "היא בין הסופרים האיטלקים החשובים של השנים האחרונות... הסופרת האיטלקית הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה", מעתיר עליה שבחים ה'קוֹריֶרֶה דֶלָה סֶרָה' – אף כי דומה שכתיבתה קרובה יותר לזו של נטליה גינצבורג, בַּמשפטים ובפרטים המצטברים; כלומר, אילו גינצבורג היתה כותבת במאה העשרים-ואחת, א
באביב שנתה העשרים ושתיים התאהבה סומירה, לראשונה בחייה. אהבה סוחפת, כמו טורנדו הממוטט את כל הנקרה בדרכו. אהבתה של סומירה הייתה מבוגרת ממנה בשבע עשרה שנה ונשואה. וכן, זו הייתה אישה. שמה היה מיו. סומירה המאוהבת עד מעל לראשה במיו היא מושא אהבתו של ק', המספר. מרגע שפגש אותה לראשונה כסטודנט נקשר אליה בעבותות. רק אתה יכול היה לנהל שי
"מהכותבות החשובות של ספרות אנגלית בדורנו" מרגרט אטווד אליס מונרו (שם נעוריה ליידלו) היא מחברתן של אסופות סיפורים קצרים רבות ונפלאות, ביניהן האסופות המהוללות בריחה ושנאה, ידידות, חיזור, אהבה, נישואים, שפורסמו לאחרונה, כמו גם The begger maid (שהיה מועמד לפרס הבוקר) וסודות גלויים (זוכה הפרס הספרותי מטעם רשת חנויות הספרים WH Smith). סיפוריה מופ
וישנו עוד אדם שרצינו לדבר עליו אבל שכחנו את שמו ושכחנו את מראהו. אנחנו זוכרים רק את הדברים האחרים. שהיה במרחק של גוף אדם מפני האדמה. שקרב ורחק. שהלילה כיסה עליו והיום האיר אותו ודברים מעין אלו. זהו האדם המדויק ביותר שאנחנו זוכרים. ועל כן אנחנו מתגעגעים אליו כל הימים ומפני שאיננו זוכרים את שמו הגעגועים גדולים יותר מכפי שאפשר לומר.
משנתו של קרישנמורטי מתמצה בהצרתו משנת 1929: האמת היא ארץ שאין שבילים אליה לפיכך שום סמכות רוחנית, פסיכולוגית או פוליטית אינה מובילה לאמת. גם לא דעות ואמונות. נתוחים אינטלקטואליים ושיטות פסיכולוגיות לא יקנו שלווה ושחרור מקונפליקטים פנימיים. רק התבוננות פנימית משוחררת מזכרונות העבר ושאיפות לעתיד. בהתבוננות חופשית מדעות קדומות. הש
"אני מאמין כי התכלית של חיינו היא חיפוש האושר. זה ברור. אין זה משנה אם אדם דתי או לא, אם הוא מאמין בדת זו או אחרת, כולנו מחפשים משהו טוב יותר בחיים. לכן אני חושב שהמגמה של חיינו היא להתקדם לקראת האושר..." באמצעות שיחות, סיפורים ומדיטציות מראה לנו הדלאי לאמה כיצד להביס את החרדות, את חוסר הביטחון, את הכעס ואת הייאוש. עם דוקטור קטלר הו
בספר ארבע ההסכמות מסביר רואיס את מקור האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר. ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה. דון מיגואל ריאיס נולד למשפחה של מרפאים והתחנך באזור הכפרי של מקסיקו ע
מדוע נדמה שאנשים מסוימים מצליחים בכול ללא מאמץ מיוחד וזוכים בהערכה, בשגשוג ובהצלחה, בעוד שאנשים אחרים נאבקים ובקושי מתקיימים מעמלם? לפי נקודת המבט של ג'וזף מרפי, בר - סמכא מפורסם בקשר לתהליכים מנטליים, ההבדל נעוץ בהרגלי חשיבה מושרשים. מדריך קלאסי זה מספק שיטות מעשיות וקלות לביצוע, וכן את ההשראה הנחוצה על מנת להשתחרר מרעיונות
"פעם בדור, נופל לידינו ספר כמו כוחו של הרגע הזה. הוא הרבה יותר מספר. הוא מכיל אנרגיה חיה, כזו שניתן לחוש כשמחזיקים אותו. מן הדף הראשון של ספר זה ניתן לחוש שאקהארט טול הוא מורה רוחני דגול.... החומר שלו עוטף את הלב... הוא עושה מה שהמורים הרוחניים הגדולים ידעו לעשות: מראה לנו, בשפה פשוטה וברורה, איך להגיע אל האמת והאור שכבר נמצאים בתוכנ
כשלעצמו המות אינו ולא כלום, אך אנו יראים פן נהיה מי יודע מה, מי יודע היכן. ג`ון דריידן כשלעצמו המוות אולי "אינו ולא כלום", אך ברוב התרבויות המודעות למוות הוא חלק נכבד מחיי האדם.דבר זה נכון במיוחד בתרבות יפן, שבה קנתה לה אחיזה מסורת עתיקת יומין של כתיבת שיר לפני המוות. בספר זה לוקטו ממקורות יפניים מאות שירים כאלה, רבים מהם מלווים ב
ב-1995 התרחשה בעיר קובה שביפן רעידת אדמה שחוללה הרס עצום וגרמה למותם של אלפים. רעידת האדמה היא הרקע לששת הסיפורים הקצרים בקובץ המרהיב של הרוקי מורקמי. גיבורי הסיפורים מתמודדים כולם עם התרחשויות מפתיעות ובלתי נשלטות המפוררות את חייהם ומאלצות אותם למצוא תקווה ודרכים לבנייה מחדש. אישה שמראות ההרס בטלוויזיה מהפנטים אותה מחליטה ל
איש צעיר מלווה את בן דודו לבית החולים לבדיקת שמיעה ונזכר בסיפור על אישה ששקעה בשינה וזבובים קטנים השתכנו באוזנה; יחסים בין בני זוג מתערערים לאחר שהם אוכלים סרטנים במהלך חופשה; גבר המחפש עבודה ממלא הנחיות שקיבל על גב גלויה, אך סיסמא סודית עומדת בינו לבין המעביד המסתורי שלו. בכל אחד מהסיפורים האלה נוטש הרוקי מורקמי, האמן הבלתי מעור
בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ