* לא כדאי להכריז מלחמה על מצביא מנוסה ורעב, גם אם הוא נמוך
* שם המשפחה לא קובע. עובדה: מולטקה "הצעיר" הוא לא מולטקה "הזקן"
* גם במלחמה כדאי לאכול כמו שצריך. תלמדו מפאפא ז´ופר
* לפעמים עצב טובה מאם הבית יכולה להכריע מלחמה
* מי שבורח מהקרב, לפעמים הקרב רודף אחריו. אפילו עד פריז
* ומלחמה זה לא פיקניק, תשאלו את הצופים הנמלטים מ"בול ראן" (הם מו
קשה לדמיין כיצד היו נראים מדעי הרוח והחברה במאה ה - 20 ללא הספר קורס בבלשנות כללית שראה אור לראשונה בשנת 1916 - ספרו רב ההשפעה של פרדינן דה סוסיר (1857 - 1913) שחולל מהפכה לא רק בבלשנות המודרנית אלא גם הניח את יסודות הסטרוקטורליזם ואפשר לדור שלם של חוקרים - כגון לוי - שטראוס,צ יאקובסון, לאקאן ובארת - לחשוב אותו, דרכו ונגדו, גם כשניצבו בעמד
העולם הצופה בתקווה בתמורות המרעישות המתחוללות בברית המועצות בהנהגתו של מנהיגה הצעיר והנמרץ מיכאל גורבצ'יב, מתעלם, לדעת מרשל גולדמן, מכך כי מבחנו העיקרי של המנהיג הסובייטי אינו בתחום הפוליטיקה אלא דווקא ביכולתו לקדם את ארצו אל עולמה של הטכנולוגיה המתקדמת, המחשב והייצור ההמוני. גורמים שונים בעלי אינטרסים מושרשים במדינה ובמשקה, י
"מוזר איך שהדברים התגלגלו. זה יכול היה לקרות לכל אחד, אבל זה קרה לי ולאדי. חלקנו את הדרגש העליון. שם למעלה היה יותר אוויר נקי, ואם הקאפו עבר יכולת לשכב שם מחוץ לתחום הראייה שלו. בתחילה היינו שמונה אנשים ששכבו על הדרגש העליון. אבל עוד ועוד אנשים לא עברו את הסלקציה ונשלחו לתאי הגזים עד שנותרנו רק שלושה. שניים נאלצו לשכב כשרגל אחת משתלשל
נלסון מנדלה, האיש שהואשם בבגידה במולדתו ובדיוק שלושים שנה אחר כך היה לנשיאה, השמיע באוזני שופטיו דברים הנקראים כיום, ממרחק הזמן, כסיפור מרתק המשקף את תולדות מאבקו האוניברסלי והנצחי של האדם למען כבודו וחירותו. הניסיון הדרום אפריקני מלמד שאפשר לפתור קונפליקט דמים המעמת זה שנים רבות שני עמים בארץ אחת, ואף לעשות זאת בדרך דמוקרטית אמ