מדף הספרים של עינת - הספרים שדירגה

ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי

היתה זו פגישה מוזרה, בלתי צפויה, פלאית. בשעת לילה ערפילית פגש צעיר ענק קומה בן תשע-עשרה בילדה חבולה בת שש, שברחה ממציקיה. שמו היה פין. שמה היה אנה. "אנה הכירה את מלוא תכלית ההויה, ידעה את משמעותה של אהבה והיתה ידידה ועוזרת אישית של מר אל," סיפר פין, "בשנתה הששית היתה אנה תיאולוגית, מתמטיקאית, פילוסופית, משוררת וגננת - פרחים. בשנתה הש

זהו הספר הראשון בסדרת חמשת ספריו המופלאים שלרוג'ר זילאזני, העוסקים בתולדותיה של ממלכת אמבר, המקום האמיתי היחיד ביקום. עולמנו שלנו אינו אלא פרי הזייתם ושעשועי - דמיונם של תשעת נסיכיה, המתקשרים זה עם זה באמצעות קלפי - הטארו המסתוריים, המצאתו של הגמד המטורף דבורקין. אלא שמלכה של אמבר נעלם, ודבורקין איננו עוד, ובין בני המשפחה פורצת מ

בן מנדלסון הוא סופ - ר, אדם המתמחה בכתיבת סופים בעבור יוצרים שאינם מסוגלים להביא את עבודתם לכדי גמירה. חמישה עשר חודשים לאחר מותה של מריאן, אשתו, בתאונה מחרידה הוא מחליט לשים קץ לחייו בעולם הזה ולצאת למשימה אורפיאית - מסע חיפוש אחריה ברחבי העולם האחר, עולם שהוא הגרסה החילונית של החיים לאחר המוות, עולם שנאספו אליו כל מתי העולם הזה, מ

הסיפור מתרחש בשכונת היהודים של כפר פרסי קטן בראשית המאה, ובמרכזו שתי נשים-ילדות: פלורה הצחקנית, המפונקת, ודודניתה נזי, יתומה עמלנית, נחבאת אל הכלים.    נזי בת האחת-עשרה מאורסת מילדותה לבן-דודה מוסא, ומחכה בקוצר רוח ליום שתוכל להינשא לו. פלורה בת חמש-עשרה, וכבר בחודשי הריונה האחרונים: בעלה, הסוחר הנכלולי שאהין, עיבר אותה בליל ליקוי-יר

סיפור אמיתי על אישה אחת, על חור שחור שנפער בחייה ואיים לכלותה, ועל כוחה המרפא של האהבה. שבועיים לאחר לידת בנה היחיד, לבה של איריס נדם והיא צונחת על מדרגות ביתה.רגע לאחר הגשמת החלום הגדול – תינוק בריא, בן זוג אוהב ובית מטופח במושב – מגיע הרע מכול וקורע את השלווה לגזרים. דבר לא יהיה עוד כשהיה. הדופק שב, אך הכרתה המבולבלת של איריס נו

הנעליים של נעמי כבר שחוקות מרוב הליכה, הלוך ושוב, בין הקריות לצ'ק-פוסט. לא אכפת לה שמציעים לה נדבה או זורקים לה סנדוויץ' מאוטובוס חולף: יום יום, כבר חמש-עשרה שנה, היא חורשת את הכביש, מחפשת הסבר לאסון שהחריב את חייה. תמר מתעקשת לעבור מדי בוקר בצומת הכי עמוס בקריות. מאז שגילתה את הגרפיטי שריססו בטרמפיאדה, היא מוכרחה לוודא שהוא לא נמחק.

"גם כאן עכשיו זה החיים," אומר אריה אלוני לאהוד בנאי בסיפור "תורנות שמירה", ואהוד בנאי, המספר השותק של הסיפור "זוכר כמעט הכל", מאזין בניו יורק לתכניותיו של יוסף מונדי לעשות סרט על ברנר ונוצר אותן. בין שני הקטבים הללו, בין ההווה שמצווה לחיותו ובין העבר שנצבר בדממה, מתרחשים הסיפורים של אהוד בנאי. רשמים ממסעות, יומנים ושברי ביוגרפיה: